מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

כולנו גרנו מסביב לבית הכנסת

לילה בר ובן
לילה בילדותה
היהודים הכירו אחד את השני... כמו משפחה אחת גדולה.

נולדתי באנקרה, שזו בירת טורקיה אז הייתה שם קהילה יהודית קטנה וכולנו גרנו מסביב לבית הכנסת זה היה מקום המפגש שלנו. לכן, היהודים הכירו אחד את השני והיינו כמו משפחה אחת גדולה, אנשים עזרו אחד לשני, ובעיקר דאגו לנזקקים.
ב-1948, כשהכריזו על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, שמענו זאת ברדיו משידורי ישראל, וזה היה יום מאוד מרגש עבורנו. אחרי זה, כול הזמן חיפשנו דרכים איך לעלות לארץ. ההורים דאגו שלא תהיה פרנסה כמו שהיה. אז בינתיים, אני סיימתי לימודים והתחלתי לעבוד בגיל צעיר מאוד, והתחתנתי בגיל 18. נולדו לי שלושה ילדים קראנו להם על שם סבא וסבתא, אברהם, אסתר ויעקב. כששני הגדולים הגיעו לגילאים 11 ו-12 החלטנו שהגיע הזמן לעלות לארץ ישראל.
בשנת 1971 עלינו לארץ ישראל. ההורים שלי ושל בעלי עלו שנה לפנינו לארץ, כך שלא הרגשנו בודדים. הלכנו ללמוד עברית באולפן, ואברהם ואסתר הלכו ללמוד בבית הספר יצחק שדה שבבת-ים. יעקב הקטן, שהיה בן שנה וחצי, הלך לגן פרטי. בעלי ואני פתחנו חנות קטנה למוצרי חשמל, שאנחנו מנהלים אותה עד היום. למזלנו, לא סבלנו כמו שאנשים אחרים סבלו, כשבאו מארצות מצוקה ושלא נדבר בכלל על האנשים שעברו את השואה.
 
קרה לנו מקרה, שהיה יכול להיגמר באסון. בזמן האינתיפאדה הראשונה, הבן הבכור שלנו אברהם, היה נשוי ואב לשני ילדים. לפני האינתיפאדה, משפחתו הלכה לגור במושב רועי שבבקעת הירדן, והיו לו פועלים ערבים. יום אחד, אחרי סיום העבודה שלהם, אחד מהעובדים הבכירים שלו בא מאחוריו, ודקר אותו ב- 3-4 מקומות בגוף. אברהם נפצע קשה, ולמזלנו, ותודות לתושייה שלו, הוא הצליח לעלות על הטרקטור כשהוא דימם בכל גופו, והגיע לבית של חברו, שהיה חובש, והזעיקו מסוק והביאו אותו לבית החולים.
כיום הילדים שלי נשואים עם ילדים ויש לנו עשרה נכדים, ולא מזמן נולדה לנו גם נינה. אסתר הייתה ראשונה במשפחה שהלכה לגור במושב, וזה היה ברמת הגולן ליד החרמון וכיום היא גרה שם.
יעקב למד להיות מדען מחשבים, והיה בקבע עד גיל 43. היום הוא עוסק בחקלאות אורגנית ובללמד אנשים לאכול בריא, שמבוסס על אורגניות ודברים בריאים, וכיום כולנו חיים באושר שמחה ובריאות.
 
לסיום אני יכולה להגיד שמעולם לא הצטערנו שעלינו לארץ התמודדנו עם כל הקשים באהבה.

מילון

מושב רועי
מושב עובדים בעמק הירדן. (ר"ת 'רמת עוזי יאירי'). מחצית מהתושבים הם חקלאים.

ציטוטים

”מעולם לא הצטערנו שעלינו לארץ. התמודדנו עם כל הקשים באהבה.“