מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

יתמותה של פורן פוריאן

סבתא שלי בארוחת שישי.עם המשפחה
סבתא שלי פורן
החיים שלי

הכל התחיל כשהייתי בת 14, בכיתה ט'.

אני הייתי בכיתתי, ישבתי ולמדתי, באמצע השיעור המנהל של בית הספר קרא לי אליו למשרד. לא ידעתי מה קרה? ואז הוא סיפר לי: ״אני מצטער שאמא שלך נפטרה״. באותו  יום הייתי בצום, צמתי בשביל אמא שאמורה הייתה לעבור ניתוח בכדי להוציא את הגידול הסרטני מבטנה, אבל ברגע שהמנהל הודיע לי שהיא נפטרה, שכחתי מהכל והדמעות זלגו על פניי. זאת הייתה התקופה הקשה ביותר בחיי.

לאחר המוות אמא של אמא כלומר סבתא שלי עזרה לנו להמשיך הלאה, לגדול, לתמוך בנו ולהאכיל אותנו. אני הכי גדולה במשפחה. יש לי ארבע אחיות ושני אחים, אני עזרתי לסבתא שלי לטפל באחים של. לאחיי הקטנים היה גם כן מאוד מאוד קשה ובעיקר בגלל שהם היו יותר קטנים ממני.

ההכרות עם בעלי

לאחר שנה נסעתי באוטובוס יחד עם דוד שלי ״שוקור״ אל תארן בפרס, נסענו אל דודה שלי שגרה שם, דודה ״סימין״ וגרנו אצלה חודש. לאחר כמה זמן הכרתי את בעלי, או איך שהנכדים קוראים לו ״סבא״. אני ודודי רצינו להמשיך לטייל, היינו יומיים לפני נסיעה אל היעד הבא. ישבתי במרפסת של דודתי ״סימין״ והתלבשתי יפה כיוון שהייתה לנו ארוחה חגיגית עם בני משפחתי. אבי או סבא ראה אותי והתלהב, הוא עלה אל הדירה של דודה ואמר לה ״ראיתי אישה יפה על המרפסת שלכם, האם את מסכימה שהיא תצא איתי?״ דודה ״סימין״ הכניסה אותו הביתה, הוא ניגש אליי פנים אל פנים ושאל: ״תסכימי לצאת איתי?״ מובן שהסכמתי. יצאנו לא פעם אחת והתאהבנו.

אחרי זמן מה עברנו לגור יחד ואחרי שלוש שנים בערך התחתנו לא רחוק מהבית. זה היה בין הרגעים המאושרים בחיי. דודותי ודודי אחיי ואבי הגיעו לחתונה, שמחתי מאוד. אחרי שנת נישואים עלינו לארץ ישראל. כשעלינו לארץ הייתי בת תשע עשרה בערך והוא היה בין עשרים וחמש.

כשהגעתי לגיל עשרים ובעלי היה בין עשרים ושש הבאנו תינוקת חמודה במיוחד בשם ״פנינה״ כיום היא בת חמישים ושתיים. אחריה הבאנו את התינוקת השנייה שלנו, תינוקת מתוקה גם כן העונה לשם ״רינה״ היא בת חמישים ןאחת פחות או יותר. הילד השלישי היה זכר, הבאנו אותו אחרי ארבע שנים, שמו הוא ״אמנון״ הוא בן ארבעים ושבע. הילד האחרון והקטן ביותר בן ארבעים ושתיים ושמו ״אלון״. היינו משפחה מאושרת מאוד.

לפני חמש שנים בעלי היקר או ״אבי״ סבא של נכדיי ואבא של ילדיי, חלה בסרטן במח העצם, הוא התחיל טיפולים מיד, אבל הטיפולים שלו היו נורא קשים. הוא היה זקוק להמון טיפולים, התקופה הזאת החזירה אותי לתקופה של גיל ארבע עשרה, התקופה שאמא שלי נפטרה. כל לילה הייתי הולכת לישון והייתי מתפללת שה׳ ישמור עליו, הוא היה המון בבתי חולים וקיבל המון תרופות. לצערי כל הטיפולים האלו לא עזרו, הוא נפטר לפני שנה בחופש הגדול. בבית הקברות בכיתי המון, הוא היה בערך הכל בשבילי, כמעט את כל חיי ביליתי איתו, אבל עזרתי כוחות והמשכתי הלאה.

כיום אני גרה בחולון , עברתי מהדר יוסף לאיפה שאני היום, אני גרה לבד בדירה עם 2 חדרים. אני גרה ליד אחיי והדודים והדודות שלי. בסך הכל אני מאוד נהנית איפה שאני היום עם ילדים ונכדים שממלאים אותי באהבה בלי סוף.

הזוית האישית

נעה חייק: אני נורא נהניתי מהפגשים בתכנית "הקשר הרב דורי", כיוון שלמדתי כל כך הרבה דברים על סבתא שלי ומאוד נהניתי לשמוע את סיפורה ולגלות כל כך הרבה דברים על העבר שלה ולתעד את הסיפור.

מילון

אן-קקי
תמיד צריך לחשוב חיובי, בשביל שיקרה דברים טובים.

ציטוטים

”"תמיד לחשוב חיובי"“