מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ישראלית שורשית

סבתא ואני
סבתא בצעירותה
סבתא מזל מספרת על ילדותה, על שטיח מיוחד ועל מרק השעועית המשפחתי
(כולל מתכון)

שמי מזל בכר, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, להלן סיפורי:  בית ההורים גדלנו ברחוב שעוד לא סללו בו את הכביש. בבית היו שלושה חדרים, וגרנו בו 4 אחיות ו-2 הורים. היינו מבשלים על פתיליה, ובשביל להתקלח אמא הייתה צריכה להרתיח מים בגיגית על הפתיליה. כל רחוב בשכונה היה מאוכלס באנשים מאותה ארץ מוצא: היה רחוב של פרסים, רחוב של טורקים, רחוב של מרוקאים ועוד. בכל רחוב היה גם בית כנסת של אותה עדה.

הגינה מאחורי הבית, אני ואחותי

כמה זיכרונות ילדות של סבתא

כל החברים שלי גרו בשכונה יחד איתי. היו לנו משחקי חברה: קלאס, חמש אבנים, קפיצה בחבל, גומי, מונופול, תופסת ומשחקי כדור. כולנו היינו יוצאים ומשחקים יחד בחוץ. גרנו בזיכרון יעקב ויש שם המון הרים. יום אחד הלכתי עם חברות לשוטט בהרים, וטיפסתי על סלעים. אחד הסלעים לא היה יציב, הוא זז ואני נפלתי ושברתי את יד שמאל, וזאת גם היד החזקה שלי. חששתי לספר להורים וניסיתי להסתיר את הכאב. באותו הלילה אני זוכרת שבכיתי המון וביקשתי לשתות הרבה מים. אמא שלי הבינה שמשהו לא כשורה ולמחרת אבא שלי לקח אותי לקופת חולים ושם עשו לי צילום ושמו לי גבס. חברים שלי ואני היינו לוקחים קופסאות שימורים עם חוט ומדברים ככה, כאילו זה טלפון.

זכרונות משנות העשרים אהבתי מאוד לשמוע את להקת הביטלס (החיפושיות), אלביס פרסלי, ששי קשת, אריק איינשטיין. אני עד היום מאוד נהנת מהשירים האלו וגם משירים בטורקית ויוונית. במיוחד אני אוהבת את The Beatles – Here comes the sun ואת שירו של אריק איינשטיין ׳אדון שוקו׳.

אני זוכרת איך לא הייתה לכולם טלוויזיה, אז כל פעם קבענו להיפגש אצל שכנים אחרים לראות אצלם טלוויזיה ביחד. באותה תקופה גם לא היו טלפונים אז היינו מתקשרים בעזרת מכתבים. זה היה לוקח ממש יותר זמן מאשר היום. בתור ילדה הייתי הולכת עם ההורים לקנות מצרכים במכולת השכונתית ובגדים בשוק. היינו קונים לחם וחלב, לפעמים גם עיתון. ההורים שלי היו מפנקים אותי בוופל טורטית ותמיד בתור לקופה הייתי אוכלת אחד או שניים עד שמגיע תורנו לתור. היינו גם קונים סוכריות שומשום וצעצועים. ההורים שלי תמיד הראו לאחיותיי ולי המון אהבה ודאגה לנו. אמי אף פעם לא נתנה לי לצאת לטיולים שנתיים כי האי פחדה שיקרה לי משהו. למשל, קרה מקרה מזעזע בכיתה של אחותי, היה להם טיול למדבר יהודה ואחד הילדים נפל לתהום ונהרג.

סיפור מלפני 40 שנה: בשנת 1973 הייתי תלמידת תיכון. למדתי בבית ספר דתי לבנות בפרדס חנה. זה היה בזמן מלחמת יום כיפור, יום אחד הודיעו לאחת מחברותיי לכיתה שאחיה החייל ששירת במוצב בחרמון נעדר יחד עם חבריו לפלוגה. לאורך כל השנה התפללנו שימצאו אותם. החברות שלי ואני ניסינו לנחם אך היינו קטנות ולא ידענו איך. עד היום הוא לא נמצא.

מסורת משפחתית והדבר שעובר בין דורות בכל יום שישי בצהריים אני מכינה סיר של מרק שעועית. אמא שלי לימדה אותי להכין והמתכון עובר במשפחה. המתכון: צריך להרתיח את השעועית במים במשך שעה. קוצצים בצל גדול ומטגנים אותו בסיר עם שמן עד לקבלת צבע חום בהיר. על הבצל מוסיפים שתי קופסאות רסק עגבניות, מוסיפים מים (כארבע כפות) בהדרגה עד לקבלת רוטב סמיך. מסננים את השעועית, שוטפים אותה היטב ומוסיפים לסיר עם הרוטב. מוסיפים מים עד לכיסוי השעועים, מתבלים במלח ופלפל ומרתיחים על אש גבוהה. לאחר שהמים רותחים מחלישים את האש ומערבבים מידי פעם עד שהמרק מוכן.

חפץ שעובר במשפחה בעלי, סבא שלך בני, היה עובד ב"שטיחי כרמל" בקיסריה. באחד החגים הבאנו מתנה להורים של בני, שטיח. אמא של סבא שלך שמרה עליו טוב טוב. כאשר היא נפטרה, קיבלנו את השטיח בירושה חזרה, ועד היום הוא אצלנו בבית.

השטיח שהביא סבא בני מתנה לאמו

 

אהבה ומשפחה

בני, סבא שלך, היה חייל. נפגשנו בחתונה של חבר שלו והכלה הייתה אחות של גיסי. במהלך הערב הצטלבו המבטים שלנו וחייכנו אחד אל השני. שכחתי לספר שזאת לא הפעם הראשונה שראיתי אותו, כמה שנים קודם לכן הוא ביקר בבית הורי עם החבר שלו, אך אני הייתי צעירה אז. התחילו תמונות בחתונה של כל המשפחות ובני נדחף לאחת התמונות שלי. אחרי שהתמונה צולמה הוא אמר לצלם שלא ימהר ושיצלם עוד תמונה רק של שנינו, הוא לא רצה להפסיק לחבק אותי וחיפש תירוץ.

התמונה הראשונה של סבתא וסבא ביחד    

התמונה שסבא ׳נדחף׳ אליה

לאחר מכן נשארנו בקשר, הוא היה בא לבקר אותי עם חברים מהצבא ברכב צבאי.

מכתב שבו סבא רומז לסבתא על חתונה

לאחר שנתיים שיצאנו ביחד, הלכנו להורים שלי ואמרנו להם שאנחנו רוצים להתחתן והם הסכימו.

יום חתונתי
ביום חתונתנו

 

הקמת המשפחה יש לי ארבעה ילדים ושלושה נכדים ועוד נכדה חורגת. הבת הגדולה שלי, אמא שלך, מתגוררת בקריית מוצקין, איתך ועם אחיותייך הגדולות. היא לומדת משפטים ומנהלת חשבונות. שוקי גר בטבריה, לישר עוסק בהייטק ופיתוח תוכנה וגר בבאר שבע עם אישתו, ניסן גר בחיפה.

כל יום שישי, אני מכינה סיר מרק שעועית בצהריים. זאת, כאמור, מסורת שעוברת במשפחה, עוד בתקופת סבתא רבתא שלך. הילדים והנכדים באים לאכול. הנכדות אוהבות גם הן את השעועית, ורק אתה ירין, הנכד הקטן מתפנק. נקווה שבעתיד תצטרך למסורת ותאכל גם מן המאכל המשפחתי.

אמא ודודים שלי בצעירותם
אמא, אבא, אחיותיי ואני
שני דודים שלי ואשתו (של הדוד השמאלי)

הזוית האישית

הנכד ירין: אני אוהב לשמוע את הסיפורים של סבתא, תמיד אנחנו צוחקים ואני לומד דברים חדשים. אני גם אוהב לגלות שיש דברים שלא השתנו כמו שירים שעדיין שומעים ומשחקים שגם היום משחקים. למדתי דברים חדשים על המשפחה, ועל הילדות של סבתא. נהניתי לשבת איתה לזמן איכות ולשמוע דברים שלא ידעתי. היה לי כיף להכין את העבודה, לראיין את סבתא ולשבת עם אחותי הגדולה לכתוב ולעצב אותה.

החוויה שלנו הייתה כיפית ומעוררת השראה. אנחנו מתכננים להמשיך ולהעלות עוד הרבה זיכרונות של סבא וסבתא על ההיסטוריה שלהם והפעם יחד עם כל המשפחה. הייתי רוצה לאחל לך סבתא בריאות, אושר, עושר, כושר, ושנמשיך את הקשר הזה ביננו.

סבתא מזל: הייתי רוצה לאחל לך ירין המתוק שלי בריאות, הצלחה בכל פרויקט שתיקח על עצמך ושתמיד תישאר מאושר, ושתקבל את כל הטוב שבעולם.

מילון

פתיליה
כיריים קטנים, יש בלון גז שמעליו אפשר להניח את הסיר הקטן, בדרך כלל פינג'ן (כלי להכנת קפה שחור)

ציטוטים

”אם קיים אני, קיים קיים אני“

”כל יום שישי אני מכינה סיר מרק שעועית בצהריים, הילדים והנכדים באים לאכול“