מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ישבנו על הרצפה במטוס בדרך ארצה מתימן

פלג ומזל - 4.5.2015
תימן - גדס
גם בכיתה א' למדנו בישיבה על הרצפה.

שמי מזל גדסי, נולדתי בתימן בעיר גדס, בשנת 1943.
 
 
גדס: "יישוב של יהודים בתימן מהלך שש שעות מן אב, מרכז לקהילות סמוכות צורכי דת שונים. במקום התגוררו כ-80ו משפחות (כולל הקהילות הסמוכות) ובהן: עוזירי, בני משה, כ'לף, ג'באי, שרעבי, תירם. שלושה בתי כנסת, אחד גדול ומרכזי ובו שכן ספר תורה מקודש "אלביצ'אני". היהודים עסקו באריגה, ברקמה, בצורפות ובחייטות. היו גם בעלי אדמות שעיבדון ערבים. בני הקהילה עלו ארצה ב-1950 והקימו את גבעת יערים. חלקם התיישבו בגבעת עדה" ( אתר מורשת יהדות תימן).

 
 
הייתי בת חמש, יש לי זיכרונות, וחלקם מסיפורי הורי. הודיעו לנו שיש עלייה לארץ ישראל, התארגנו בערב עם דברים חיוניים והלכנו ברגל. אני וסבתא שלי היינו על חמור, ופתאום פגשנו ערבים שדרשו מאיתנו שוחד בכדי לעבור. נתנו להם את מה שהיה והמשכנו. נפגשנו עם עוד ערבים בדרך… לאט לאט הגענו לעדן. ישבנו בעדן בערך שנתיים, לאחר מכן הביאו מטוס ועלינו לישראל. במטוס היו המון אנשים ופשוט ישבנו על הרצפה. ב
 
העליה לארץ
 
ארץ הגענו למחנה העולים בעתלית. בעתלית נשארנו שלוש שנים, גרנו באוהלים. לאחר מכן העבירו אותנו לשכון היובל (יהוד). שם הורידו אותנו מתחת לעץ דומים ואמרו לנו "חכו פה", חיכינו עד הצהרים, אמרו לנו "יש פה כמה צריפים כל אחד שיתפוס פה צריף". תפסנו חצי צריף (היינו שמונה איש) וכולם ישנו על האדמה,
 
אחרי שלושה ארבעה חודשים הביאו לנו מיטות צבא. עוד לא היו מים וברזים, פשוט היינו הולכים לסביון ומשם לקחנו מים מהבאר. התחלנו להכין אוכל על פתיליה. 
 
שהייתי בכיתה א' היה כבר בית ספר, ישבנו על הרצפה והמורה לימד א-ב. אנחנו התימנים כמעט ידענו את האותיות  העבריות כי קראנו בתורה בתימן, כך שהלימודים  לא מוזרים לנו.
 
תשע"ה

מילון

גדס
ישוב של יהודים בתימן מהלך שש שעות מן אב, מרכז לקהילות סמוכות צורכי דת שונים. במקום התגוררו כ-80ו משפחות (כולל הקהילות הסמוכות)

ציטוטים

”עם הרצון מגיעות התוצאות“