מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ירושלים של פעם

מרים ונוי
יום כביסה
הכביסה, החמין והחיים בירושלים לפני מלחמת השחרור

שמי מרים גמליאל נולדתי בעיר העתיקה בירושלים.
עד למלחמת השחרור, החיים היו טובים.
הנשים שלחו את ילדיהם לבית הספר ועסקו בעבודות ניקיון הבית.
את הכביסה כיבסו ביד, בלי מכונת כביסה.
הנשים התחרו ביניהן מי תסיים לכבס ראשונה.
 
את הכביסה תלו במקום מרכזי שנקרא "חכורה" – מגרש גדול שבו נתלתה הכביסה. לצופה היה נגלה מראה מרהיב-  שורות של חבלי כביסה צחים ולבנים כשלג.
לאחר מכן התיישבו על שרפרפים בתוך "חכורה" לתפוס מנוחה קלה ולפטפט על כוס קפה.
זוכרת אני במיוחד את ימי שישי.
הנשים היו מכינות חמין מסמנות את הסירים כדי שכל אחת תוכל לזהות את הסיר שלה ושולחות את הילדים למסור את החמין למאפיה בה היה תנור ערבי גדול.

מילון

חכורה
מגרש גדול שבו נתלתה הכביסה

ציטוטים

”עד למלחמת השחרור, החיים היו טובים.“