מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ירושלים של פעם עם פיילה וחובזה

סדר פסח שנת 2018, אצל סבא חיים בבית בת"א
חיים בסיום בית ספר תיכון 1958.
חוויות מהילדות ועד לבגרות בירושלים

שמי חיים באום, נולדתי בירושלים בהדסה הר הצופים ב -23.10.1939. אמי שרה (גוסטה) ז"ל נולדה בפולין בעיר לבוב ועלתה לארץ בשנת 1938 לאחר נישואיה. אבי ירחמיאל (מילק) ז"ל נולד בפולין בעיר לבוב ועלה לארץ בשנת 1938 ערב פרוץ מלחמת העולם השניה  בשנת 1939.

השם שלי חיים ניתן לי על שם סבתי חיה פרידל (אמה  של אמי) שנהרגה ערב לידתי  מנפילה במדרגות בזמן שחילקה מזון לנצרכים בשכונת גאולה בירושלים. סבי מצד אבי שלמה באום שהושמד בשואה יחד עם כל המשפחה הענפה שכללה את סבתי הניה, דודים, דודות ובני דודים היה סוחר עצים שבנו הבכור חיים עבד לצדו.

גרנו בירושלים ברח' ש"ץ ליד ב"צלאל" במרכז העיר. אבי פתח מכבסה בשם "אמריקן אקספרס" ברח' בן יהודה במרכז העיר אשר נסגרה בשנת 1976 עם פציעתו של אבי בתאונת דרכים. למדתי בבית הספר היסודי "מעלה" ובבית הספר התיכון " הגימנסיה העברית" .

עד להקמת מדינת ישראל בשנת 1948 שלטו בארץ הבריטים מתוקף המנדט שקבלו מהאו"ם. שנות השלטון של האנגלים בארץ היו קשות ביותר שכן, האנגלים סרבו לאפשר כניסת יהודים מאירופה לארץ ואותם פליטי שואת אירופה שנאסרו על ידי האנגלים הוגלו לקפריסין ולאפריקה.

מספר היהודים בארץ היה קטן והם היו מטרה קבועה לפרעות ותקיפות מצד הערבים בארץ שניסו לחסל את היהודים בתמיכה שקטה של האנגלים. בארץ פעלו ארגון ההגנה, האצ"ל והלח"י שנלחמו נגד הבריטים ובשנת 1948 (תש"ח) הוקמה מדינת ישראל. אני זוכר היטב את החוויה של יציאת תושבי ירושלים לרחוב וריקודי הורה עד אור הבוקר, עם ההכרזה על הקמת המדינה .

ירושלים מלחמת השחרור. חיים עם סבא רבא ירחמיאל.

מדינות ערב תקפו את מדינת ישראל החדשה מכל הכיוונים. הייתי ילד בן 9 והתקופה הייתה קשה מאוד. ירושלים הופגזה ללא הרף על ידי הלגיון הירדני, נפלו קרבנות רבים לא יכולנו לצאת מהבית. מים חולקו לתושבים במידה – פעמיים בשבוע בדליים וג'ריקנים, אספקת המזון הייתה באמצעות תלושים, חלב נקנה מרוכל שמכר חלב בכדים. לא היה מקרר חשמלי, אלא בארגז קירור עם בלוקים של קרח שנמכרו על ידי רוכל שעבר בעיר, ואת האוכל בישלו על פטליות נפט. התושבים בירושלים סבלו מרעב ונאלצו לאכול "חובזה" (מין עלים). חימום המים לרחצה היה על ידי תנור עצים והכביסה נעשתה בתוך "פיילה" (גיגית) עם שבבי סבון. המדינה התפתחה במהירות לאחר תום מלחמת השחרור זאת למרות שהאזרחים חיו בה בצניעות רבה ובהסתפקות במעט לצרכים הבסיסיים בלבד.

סבא חיים בן 18.

בשנת 1956 בהיותי תלמיד בתיכון פרצה מלחמת סיני. בשנת 1958 סיימתי את בית הספר התיכון והתגייסתי לצה"ל. שרתתי בחיל המודיעין ביחידת בטחון שדה, שתפקידה היה מניעת ריגול נגד המדינה ושמירה על סודות צבאיים. חלק מתפקידי בצבא בוצע בהיותי בבגדים אזרחיים ובשטח הירדני.

סבא חיים עם חבריו לצבא.

עד מלחמת ששת הימים, הר הצופים היה מובלעת ישראלית בשטח הירדני הוסכם שבהר ישהו כ-80 שוטרים ישראליים שתפקידם לשמור על המקום שהיה בעברו בית חולים "הדסה". כל שבועיים עלתה שיירה עם משוריינים להר הצופים על מנת להביא אספקה ופעם בחודש וחצי הכוחות בהר היו מתחלפים. יאמר, כי "השוטרים" היו חיילים בסדיר או במילואים ובאמצעות שיירות המוגנות במשוריינים ומלוות ע"י כוחות האו"ם הבריחו נשק להר.

הייתי שותף להדרכת והכנת הכוחות שעלו להר ולהעברת הנשק. במסגרת יחידה מיוחדת לטפול בנושא הר הצופים. עם פרוץ מלחמת ששת הימים הפך הכוח בהר הצופים לכוח לוחם שהפתיע את הצבא הירדני וקדם את שחרור ירושלים.

לאחר שהשתחררתי מהצבא, בשנת 1961, למדתי באוניברסיטה העברית בירושלים בחוג למדע המדינה ועבדתי במספר משרדי ממשלה. משרד האוצר, משרד החקלאות ומשרד התחבורה שם שמשתי כנציב תלונות הציבור. במהלך עבודתי קבלתי מענק משרות המדינה ולמדתי משפטים. בשנת 1974 הוסמכתי כעורך דין. עזבתי את שרות המדינה ופתחתי משרד עריכת דין בתל אביב, שעבדו בו 7 עורכי דין והוא עסק בנושאים של נזיקין, תעבורה ומעמד אישי.

בשנת 1975 נשאתי לורדה (נכלס) ויש לי 3 ילדים טל, זיו והילה, אותם גידלנו תחילה בירושלים ואחר כך בתל אביב. וכן, 5 נכדים: שתיים בתל אביב: מאיה – קצינה בצבא, ודנה – תלמידת י"ב, ושלושה נכדים, תלמידי בי"ס יסודי בזיכרון יעקב – רן, אור ושיר.

כיום אני בפנסיה, חוגג בטיולים, בבילויים עם הנכדים ומעת לעת נוסע לחול וחוזר עם מתנות לנכדים ולנכדות.

הזוית האישית

סבא חיים כותב: "לאור, החיים הינם מסלול קשה המחייבים לימוד, התמודדות, בטחון עצמי, דבקות במטרה ובעיקר אמונה בעצמך ולא לתת לייאוש להתגבר עליך. בתקופה זו, למדתי להכיר אותך מקרוב ולעמוד על תכונות האופי המיוחדות שבך, הרבה רצון טוב, חברות, אחריות והרבה שאיפות להצלחה. באהבה מסבא חיים."

אור כותב לסבא חיים: "לסבא היקר, למדתי ממך המון דברים חדשים ודברים שלא ידעתי עליך ועל התקופה שהייתה ילד. נהניתי מכל רגע שלנו ביחד. תמשיך להיות כמו שאתה, מאחל לך המון אושר, בריאות ונחת. שנמשיך להיפגש וליהנות יחד. תודה שבאת במיוחד להיות איתי בקשר הרב דורי. באהבה אור."

מילון

פיילה
קערה גדולה, בעלת תחתית שטוחה ושתי ידיות מצדדיה להרמה ולתליה. בשנים עברו הייתה הגיגית כלי הכרחי בכל משק בית, להשריית כבסים, לכביסה, לרחיצת ילדים ולשימושים אחרים, לפי הצורך.

חובזה
מיני צמחים ראויים למאכל, שימש את תושבי ירושלים למאכל בעת המחסור והמצור

פתיליה
כירה ניידת לבישול, הבנויה ממכל דלק נוזלי, בו טבולה פתילה ומעליו מסגרת מתכת. הראשונות של המדינה נמצאו פתיליות בכל בית, בחלק מהבתים יותר מפתילייה אחת, והן שימשו לכל צורכי הבישול.

ציטוטים

”מים חולקו לתושבים במידה - פעמיים בשבוע בדליים וג'ריקנים, אספקת המזון הייתה באמצעות תלושים.“