מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ירושלים- אין דומה לה

אני ונכדתי ליהיא
אני ונכדתי בת שנתיים
נולדתי בירושלים לפני מלחמת השחרור.

 ירושלים- אין דומה לה

שמי אסתר חריף ושם משפחת נעורי צברי. נולדתי בירושלים בשנת 1942 בבי"ח "הדסה" הר הצופים בירושלים.שם נולדו להוריי עוד שלוש בנות.

בתקופת מלחמת השחרור סבלנו מאוד מהתקפות הערבים. אני זוכרת שבמלחמה נזרקה פצצה על הביתשגרנו בו. נאלצנו לברוח למקלט, בדרך דרכנו על שברי זכוכיות שנופצו.במקלט היה צפוף, הרבה ילדים בכו,גם אוכל לא היה מספיק, חילקו רבע כיכר לחם לכל משפחה. אמי לא אכלה היא נתנה לנו את חלקה. היינו ארבע בנות קטנות, אני הבכורה.

אבי לא היה אתנו, הוא עזר בחלוקת מזון לתושבים שהיו במקלטים. בהפוגה אמי הלכה להכין בבית משהו לאכול, למזלנו המטבח לא ניזוק.להוריי הייתה חנות ירקות ופירות בירושלים, והחנות נהרסה כליל, אבי שלא ידע מה לעשות, החליט לעבור לתל אביב אחרי המלחמה. לאמא היה קשה לעזוב את ירושליםשאהבה כל כך. היא הכירה כל רחוב וכל סמטה בירושלים. בנערותה, הלכה כל שבת לכותל והקיפה ברגל את כל חומת העיר העתיקה. אך מכיוון שאבי לא מצא מקור פרנסה בירושלים, נאלצנו לעבור לתל אביבומדי פעם נסענו לבית סבי בירושלים.כשהיו מזכירים לאמי את המילה "ירושלים" דמעות היו זולגות מעיניה.היא החדירה גם בנו את האהבה לירושלים. גם עכשיו בכל הזדמנות אנחנו נוסעים לירושלים.

 בתל אביב למדתי בבית הספר התיכון "צייטלין", בכיתה י' עברתי ל "בית צעירות מזרחי" ומשם לסמינר למורות "תלפיות" שהיה ברחוב מצליט בתל אביב. למדתי הוראה ואהבתי מאוד ללמוד.לאחר נישואי עברנו לגורבחולון, שם נולדו לנו שתי בנות, בשנים הראשונות לימדתי במושב "בן זכאי" ליד העיר יבנה. לאחר שמונהשנים עברנו ל קבוצת "יבנה" קיבוץ דתי קרוב לעיר אשדוד. שם למדתי ב"אולפן". לקבוצת יבנה הגיעו נעריםונערות בני 18-26 לעבוד ארבע שעות בקיבוץ וללמוד עברית ארבע שעות בכל יום. בימים ראשון עד חמישי, למדתי באולפן שמונה מחזורים ושנים אלו היו היפות ביותר. התלמידים הצליחו לדבר לקרוא ולכותב בעברית,חלק מהתלמידים נשארו בארץ אפשר לומר שרוב התלמידים. אהבתי אותם מאוד, בכל מוצאי שבת הזמנו אותם לביתנו דברנו ושרנו משירי ארץ ישראל וירושלים.

בקיבוץ נולד לנו בן, לאחר חמש שנים בקבוצת יבנה חזרנו לחולון. בחולון נולדה לנו בת נוספת, בסך הכל יש לנו ברוך ה' , שלוש בנות ובן. חזרתי ללמד בבית ספר יסודי "ישורון" בחולון, הייתי שם סגנית מנהל, בנוסף להוראה ביימתי הצגות והכנתי אירועים וטקסים. נהניתי מאוד מעבודתי.

בשנת 1996 עברנו לשוהם, סגית היא בתי הבכורה וליהיא היא בתה, אשר היא ואני ביחד מכינות מצגת במסגרת "הקשר רב דורי" בבית ספר "אבן חן" בשוהם בהדרכת המורה מירב.

אנחנו שמחות מאוד לעבוד יחד ושמחות על הזדמנות שנתנה לנו.

בשנת 2011 צלצל הטלפון בביתנו ומישהו הציג את עצמו כתלמיד מהאולפן, התרגשתי מאוד. תלמיד בשם טיבי מרקוביץ' הגיע לארץ מרוסיה בשנת 1,975 ולמד באולפן בקבוצת יבנה. הוא הגיע עם אח ואחות ושלושתם למדו באולפן וכמובן שהם גרים בישראל.טיבי מרקוביץ' אמר שהוא ותלמידים נוספים מהאולפן מארגנים פגישת מחזור בקבוצת יבנה -במיוחד כדי לפגוש אותי. שמחתי מאוד וכמובן שהגעתי למפגש, היה זה מפגש מהנה ומרגש.

היום כאמור אני גרה בשוהם ומלמדת מתמטיקה מספר שעות בבית הספר הדמוקרטי "שחף" בשוהם.תודה לביה"ס אבן חן ולמורה מירב על הזדמנות להשתתף בתכנית "קשר הרב דורי".

חריף אסתר  

מילון

אולפן
אולפן - חשבתי על אולפן הקלטות. בסיפור הכוונה למקום בו לומדים שפות

ציטוטים

”למדתי עד כמה חשובה למשפחתי העיר - ירושלים ושסבתי אהבה מאוד ללמד.“