מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הילדה הקטנה מיפו

סבתא יפה ואני סתיו דואני
סבתא יפה ליד העץ שלה
החיים ביפו

שמי סתיו דואני נולדתי בגדרה ב-18.4.2009,אני מספרת את סיפורה של סבתי יפה.

 

סבתא יפה ואני

סבתי יפה, הילדה שנולדה בעיר יפו לפני 63 שנים, העיר יפו הייתה עיר אשר חיו בה בדו קיום ערבים וגם יהודים. החיים היו חיי שלום ואחווה, חיים של שיתוף פעולה מלא בין היהודים לבין הערבים, לדוגמא: בתי הספר והגנים היו משותפים. השפה המדוברת הייתה ערבית וגם עברית, החגים  כובדו על ידי שני הצדדים ולאירועים השונים הוזמנו גם ערבים וגם יהודים, המורים היו משני המגזרים, השוק והתעשייה גם היו משותפים לכולם.

סבתא יפה בגן המשותף יהודי ערבי

סבתי נולדה לתוך המציאות הנפלאה הזאת. כשנולדה הוריה נתנו לה את השם יפה על שם העיר יפו שבה נולדה. יפו בשפה הערבית נקראת יפה. אחרי מלחמת ששת הימים שבה נכבשה ירושלים המערבית והכותל, היחסים בין היהודים לערבים לא היו טובים, החברות שלה והמשפחות שלהן עזבו את יפו ובתקופה ההיא בעיר יפו היו יותר תושבים יהודים מערבים ולא הייתה אידיליה והייתה הרבה שנאה. לצד המצב העצוב סבתי זוכרת סיפור ששימח אותה בכל ילדותה כילדה שגדלה ביפו.

 סיפורי סבתא

בשנת 1950 שנתיים לאחר קום המדינה, הוקמה קרן הקיימת לישראל זוהי קרן שכל מטרתה הייתה לפתח את ארץ ישראל ביערות ובעצים כדי שארץ ישראל תהיה פורחת ויפה. הוחלט שכל מועצה תיטע עץ על שמו של כל ילד שנולד. סבתא יפה נולדה בשנת 1957 מועצת העירייה החליטה לנטוע עץ "ביער הילד" של הקרן הקיימת לישראל לכבוד הילדה יפה שנולדה בעיר יפו. ההורים של סבתי קיבלו תעודה על העץ שניטע על שמה של יפה בעיר תל אביב-יפו. סבתי הייתה מבקרת "ביער הילד" והייתה בודקת בכל פעם מה מצבו של העץ. ובאחת השבתות צולמה סבתי ליד העץ שניטע על שמה. התמונה שמורה למזכרת.

סבתא יפה "עפה על עצמה"

כשסבתא יפה הייתה בת -9 השמיעו ברדיו [לא הייתה אז טלויזיה] את השיר ששר הזמר אבי טולדנו "זוהי יפו" – "…..זו היא יפו ילדה זו היא יפה" סבתא יפה הייתה בטוחה שהשיר נכתב עליה כי הרי לה קוראים יפו על שם העיר שבה היא נולדה. כי אם נטעו עץ על שמה למה שלא ישירו שיר עליה –יפו הילדה. רק שסבתא התבגרה הבינה שהשיר הוא לא על שמה אלה השיר נכתב על העיר יפו.

סבתא יפה בשורה הראשונה .

גם בסיפור הזה סבתא יפה כמו שכבר כתבתי "עפה על עצמה" בשנת 1967 קמה להקה שנקראה השלושרים, השלושרים היו שלושה גברים: שלום חנוך, חנן יובל, בני אמדורסקי. שלום חנוך כתב ללהקה שיר הנקרא היושבת בשורה הראשונה. סבתא יפה שמאוד אהבה את בני אמדורסקי שהיה אחד מהלהקה, וכל הזמן שהם שרו את השיר הזה סבתא יפה חשבה שהזמר (בני אמדורסקי) שר לה במיוחד את השיר, שהוא שר לה, לה, לה היא חשבה שהכוונה לה הילדה יפה .

צועניית הכיתה

כשסבתא יפה הייתה בכיתה ג' היה סיפור מעניין לפני חג פורים. כשבועיים לפני פורים פנתה המורה לתלמידי הכיתה ושאלה מה התחפושת של כל אחת בפורים כדי להכין עם התלמידים הצגה לפני ההורים. בתקופה ההיא המצב הכלכלי בבית של סבתא לא היה טוב, לא התאפשר לקנות תחפושות כי זה היה מאוד יקר. סבתא יפה חלמה כל הזמן להיות צוענייה והייתה מדמיינת את התחפושת  שמאוד רצתה. כל תלמיד אמר בפני הכיתה למה הוא מתחפש, כשהגיע תורה של סבתא להגיד מה התחפושת, סבתא אמרה למורה כי היא לא מגלה את התחפושת שלה בכדי שלא יכירו אותה. כמובן שלסבתא לא הייתה שום תחפושת. המורה ביקשה מסבתא שתגלה לה בסוד מהי התחפושת… סבתא ניגשה לשולחן של המורה ולחשה לה באוזן-צוענייה. תחפושת שהייתה מאוד יקרה וסבתא ידעה שלא יוכלו לקנות לה. המורה נדהמה מהתחפושת ומיד אמרה שעל הרקע הזה היא בונה את ההצגה ושיפה מקבלת את התפקיד הראשי. סבתא הייתה בהלם ולא יכלה להגיד שזה לא נכון. סבתא יפה נשארה כל יום לאחר יום הלימודים ולמדה שיר של צוענים: סבתא זוכרת את הפזמון עד היום

צרן קוצה דה לה נוייי

צרן  קוצה צרן קוצה אוי אוי ……..

בכל יום נהנתה סבתא מחדש בחזרות, בשירה ובריקודים כאשר היא יודעת מראש שהיא לא תגיע ביום של המסיבה. הגיע יום פורים וסבתא נשארה לישון במיטה והודיעה שהיא חולה. ומאז היא לא יודעת מי החליף אותה ומה הפירוש בכלל של השיר ובאיזה שפה זאת? סבתא החליטה במסגרת העבודה שעשינו יחד שהיא חייבת לדעת באיזו שפה השיר ומה הפירוש – יחד התחלנו לחקור וגילינו שהשיר בשפה הרומנית והפירוש הוא:

צרן-צועניה

קוצה-קטנה

דה לנוי –שלנו.

סבתא יפה מאוד התרגשה לגלות שהשיר נכתב ברומניה, בשנת 1966 בדיוק בשנה שסבתא הייתה בכיתה ג. לשיר הזה יש גם לחן וסבתא שמעה אותו כל היום והתרגשה מאוד, השיר החזיר אותה לכיתה ג. "צרן קוצה דה לנוי"

התורה של סבתא

תמיד ידעתי שסבתא יפה אוהבת תנ"ך גם כשהייתה ילדה. אוהבת ללמד(היא גם מורה לתנ"ך)  מבינה את שפת התנ"ך ומכירה כמעט את כל התנ"ך, את כל הסיפורים שבו ואת התוכן. מאוד סיקרן אותי איך ילדה שלא באה מבית דתי אוהבת מאוד את הספר הזה, ספר שהוא מאוד קשה להבנה, אני יודעת שלילדים וגם לנוער קשה עם המקצוע הזה. שאלתי את סבתא מה הסיבה שהיא כל כך אוהבת תנ"ך וזאת התורה של סבתא: כמו שכבר כתבתי בסיפור הקודם, המצב הכלכלי אצל סבתא לא היה טוב וכמעט לא היו לסבתא ספרים בבית. (ההורים של סבתא לא ידעו לקרוא ולכתוב ) בערב חורפי מאוד כשהגשם לא הפסיק לרדת כל המשפחה ישבה בחדר אחד והתחממה לה. פתאום נשמעה דפיקה חזקה בדלת אימא של סבתא אמרה מי זה יכול להיות בערב כזה גשום? פתחה את הדלת ובפתח עמד איש זקן כולו נוטף מים הוא מבקש למכור ספרי תנ"ך של קסוטו, זהו ספר תנ"כ עם כל הפרושים לכל פסוק ופסוק. אימא של סבתא לא ידעה מה לעשות כי באמת לא היה כסף אפילו לאוכל בבית. אבל הם מאוד ריחמו על האיש הזקן והחליטו לקנות לילדים את הסדרה של הספרים, לאחר שהוא עשה להם הנחה גדולה מאוד. סבתא הייתה אז בת -10 התלהבה מאוד מהספרים החדשים, זו הפעם הראשונה שהיא מקבלת ספרים חדשים מאותו יום הספרים האלה היו ספרי הקריאה שלה ובכל ערב סבתא קראה פרקים מתוך הספר והבינה אותם כי זה היה תנ"ך עם פירושים. כאשר סבתא התחילה ללמוד בבית הספר תנ"ך היא הייתה בקיאה מאוד בחומר ומרוב שהיא ידעה את החומר היא אף פעם לא התאמנה למבחן והיא תמיד קיבלה ציונים גבוהים . עד היום סבתא לא מפסיקה לעזור וללמד כל מי שרק רוצה, סבתא מתאמנת איתי לכל מבחן בתנ"ך ובזכותה אני מקבלת ציונים גבוהים ואני דרכה מבינה טוב את החומר כי היא מסבירה את זה בצורה מעניינת. סבתא יפה אומרת שהיא חושבת שהאיש הזקן היה אליהו הנביא שבזכותו הצליחה ללמוד ולאהוב תנ"ך כי אם לא הוא מעולם לא היו לה הספרים האלה. סידרת הקסוטו הייתה אצל סבתא עד לפני שנה, כל המשפחה למדה בהם, סבתא תרמה את הספרים שהייתה כל כך קשורה אליהם לפנימייה של תלמידים.

עבודת השורשים שלי עם סבתא יפה

העבודה עם סבתא במשך שלושת החודשים האחרונים גרמה לי להכיר את סבתא טוב יותר, בתקופה שהייתה ממש בגילי. גיליתי שהייתה תקופה שונה אז וההתעניינות של הילדים הייתה אחרת. לסבתא לא היה בילדותה פלאפון ואפילו לא טלפון, לא הייתה טלוויזיה ולא היה שום קשר עם העולם. הילדים שיחקו בשכונה והיו הרבה ביחד למרות העוני הגדול. בימי שישי הייתה מקלחת חגיגית לכבוד שבת כולל חפיפת הראש בסבון אחד לגוף ולשיער ואז כולם התלבשו חגיגי ויצאו לשכונה להיות ביחד. כל הסיפורים של סבתא בהתחלה נראו לי מאוד מוזרים שככה חיו הילדים. אני לא יודעת אם הייתי יכולה לחיות בתנאים כאלה. מעניין מה אני אספר לנכדים שלי. אני בטוחה שאספר שלי היו חיים מושלמים, למרות שגם סבתא חושבת שהיו לה כאלה. למדתי הרבה מונחים חדשים שלא היו לי מוכרים כמו: טלפון חוגה שקיבלו מבזק שסבתא הייתה בת 17. קסטות שמתוכם נשמעה מוזיקה. חילקו בשכונה קרח עם סוס ועגלה, כי זה היה המקרר באותה תקופה. היו כל מיני סיפורים קטנים שהיו לי חדשים שאני לא מכירה מהתקופה הזו.

סיכום- העבודה שלי ושל סבתא חיברה אותנו בחיבור של "סיפורי סבתא" מהעבר שלה. כמו כן בזמן שסבתא הייתה אתי, היא הייתה רק שלי ולא של 9 הנכדים הנוספים. דבר נוסף ומרתק היה שהמשפחה של סבתא הצליחה לאתר קשרים משפחתיים משנת 1800 שזה המאה- 19 שלומדים את זה רק בספרי היסטוריה.

 

דברי סבתא מתוך המחברת שקיבלנו בבית בתפוצות :

הזוית האישית

לסיכום- העבודה שלי ושל סבתא חיברה אותנו בחיבור של "סיפורי סבתא" מהעבר שלה. כמו כן בזמן שסבתא הייתה אתי, היא הייתה רק שלי ולא של 9 הנכדים הנוספים. דבר נוסף ומרתק היה שהמשפחה של סבתא הצליחה לאתר קשרים משפחתיים משנת 1800 שזה המאה- 19 שלומדים את זה רק בספרי היסטוריה.

מילון

טלפון חוגה
טלפון ישן שלא היו לו לחצנים אלא חוגה שזה מין גלגל

ציטוטים

”המכתב שסבתא כתבה לי “