מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

יפה מנשה עלתה מאפגניסטן

יפה מנשה היום
יפה בתלבושת מסורתית
הגדת עליות - סיפור עלייתה של יפה מנשה

יפה מנשה נולדה בי' בטבת תרפ"ט, 23 בדצמבר 1928. היא אם לחמש בנות, סבתא לאחד-עשר נכדים, ויש לה עשרה נינים. יפה התאלמנה מעוזיאל ז"ל לפני שלושים שנה. שנים רבות עבדה בתעשייה ובעבודות כפיים, ואומרים עליה שהתיאטרון בארץ החמיץ שחקנית דרמטית ומצחיקה.

יפה חיה תמיד בצילו של האיש שלה, שהיה מנהיג טבעי וכיהן כנשיא הקהילה. הוא זה שהביא את מרב היהודים מהעיר בלך (Balkh) שבאפגניסטן דרך פרס לארץ ישראל כנציג הסוכנות היהודית. כדי לממן את המסע לארץ ישראל מכרו בני הזוג את רכושם הפרטי ומימנו גם את עלייתם של מעוטי יכולת. המסע נמשך כחצי שנה. גם בארץ תרמה המשפחה לחיים הקהילתיים במעברת עמישב, בשכונת שעריה ובעיר פתח תקווה כולה. מאחר שבנות לא הורשו ללמוד באפגניסטן, למדה יפה קרוא וכתוב בעברית בשנות השישים והשבעים במסגרת התוכנית הלאומית "ביעור הבערות". מאז ומעולם אהבה יפה לשיר עם בן זוגה, שידע לנגן. כיום היא משמחת את הרבים בתיפוף על דרבוקה ובשירה.

הקהילה היהודית באפגניסטן, שברובה גרה בעיר בלך, הייתה קהילה מסורתית מאוד והתפרנסה בעיקר ממסחר וממלאכות שונות. המגורים היו במסגרת המשפחה המורחבת (חמולה). בחברה הפטריארכלית של אפגניסטן עמד בראש המשפחה הסב המבוגר, שכל הסמכויות היו בידיו. לכל אחת מן המשפחות הייתה נחלה, שגודלה נקבע לפי מצבה הכלכלי. השלטון לא הִרבה להתערב, והקהילה נהנתה מאוטונומיה מלאה. בראש הקהילה עמד הרב שהוא וקודמיו קיבלו את תפקידם בירושה. את תפקיד הרב מילא דודה של יפה, והדבר מלמד על ייחוסה המשפחתי.

עם קבלת הבשורה על הקמת המדינה ועל האפשרות לעלות לארץ ישראל ניצתה הלהבה הציונית אצל עוזיאל, והוא החל להתארגן לקראת העלייה לארץ מתוך רצון להגשים את החלום הציוני. יפה הייתה אז הרה, וכשהתינוקת שנולדה הייתה בת חודש בלבד, הגיע מועד היציאה לדרך. עוזיאל ויפה ארגנו את כל המשפחות, מכרו את כל הרכוש שהיה ניתן למכור ויצאו דרך היבשה לפרס עם צידה מועטה. יפה טולטלה בדרכים עם תינוקת בת חודש ועם ילדה בת שלוש וחצי ולנה במקומות אירוח ארעיים ורעועים. בשנת 1951 עלו היא ויתר בני הקהילה למטוס מקרטע שהביא אותם לישראל. הם התקבלו בארץ בשער העלייה ועברו את תקופת הצנע בעוני ובדלות. המעבר ממעמד גבוה בקהילה למעמד של עובדי כפיים דלים באמצעים היה משברי, אך האמונה בהגשמה הציונית היא שהחזיקה אותם.

יפה בתלבושת מסורתית בחגיגת יום הולדת 75

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

הזוית האישית

סיפור זה תועד במסגרת מיזם "הגדת העליות" 2019 ביוזמת החברה למתנ"סים בשיתוף תנועת של"מ, המשרד לשוויון חברתי, תכנית הקשר הרב דורי ובית התפוצות.

מילון

בלך
בלך (בפרסית\פשטו: بلخ; באנגלית: Balkh) היא עיר עתיקה באזור צפון אפגניסטן, בקרבת העיר הגדולה מזאר-י שריף. מרקו פולו תיאר אותה בתחילת המאה ה-13 כ"עיר גדולה ואצילית" ומרכז גדול של השכלה, אך העיר נהרסה מספר פעמים בידי כובשים זרים ודעכה מאז ימי הביניים. כיום נותרו במקומה עיירה קטנה ושרידים ארכאולוגים. ויקיפדיה

ציטוטים

”אומרים עליה שהתיאטרון בארץ החמיץ שחקנית דרמטית ומצחיקה“