מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1930, להורים חנה ואברהם ברושקובסקי. שמי יעקב ונקראתי על שם אבא של סבתי שעלה לארץ ומת ברוסיה. אני סבא של גל, למדתי בבית ספר שבו לומד גל. הבית ספר אז נקרא בית ספר עממי רק לאחר מכן קראו לו בית ספר "נפתלי".

בזמנו למדנו שמונה שנים בבית ספר. מכיוון שאז לא היה כביש ומדרכה הלכנו יום יום ברגל הלוך וחזור. בימיי חורף גשומים אבא  בא ועוזר לנו לחצות את השלוליות, באותו בית ספר למדו גם ילדי וגם חלק מנכדי שגרים ביבנאל.

לאחר גמר בית ספר עממי נשלחתי ללמוד במקווה ישראל בית ספר חקלאי כשלוש שנים. לאחר גמר בית ספר חקלאי, חזרתי למשק הורי לעזור להם בעבודה ומאז הם ממשיכים במשק החקלאי עד היום. כמו כן השתתפתי במלחמת השחרור בצורה פעילה בהתחלה באזור יבנאל, בכיבוש ושחרור טבריה ובקרבות בעמק הירדן. לאחר מכן התגייסתי לצבא לגדוד הפשיטה 89 ונלחמתי בעיקר בקרבות הדרום, עד סוף המלחמה.

לאחר שהשתחררתי חזרתי לעבוד בצורה מלאה במשק עד היום. המשק החקלאי מורכב מבע"ח כבשים ועזים שמיועדים לחלב ובשר וכמה תרנגולות להנאתם שמספקות ביצים לביתנו בנוסף לזה יש לנו מטע זיתים שנמסקים לכיבושים, ומטע תמרים שמגודד לשיווק, גל נכדי עוזר לי לפעמים במשק בזמנו הפנוי.

כתבתי גם ספר המתעד את כל מה שעברה משפחתי מיום עלייתם ארצה, ולזכרם של אלה שכבר לא איתנו. בספר מצורפים תמונות משפחתיות מאז שעלו לארץ ועד התקופה הזאת.

כריכת ספרו של יעקב ברוש בו מתואר סיפורה של המשפחה

נישאתי לסבתו של גל, תמר ונולדו לנו ארבע ילדים שי הבכור אחריו רן וצור ואמו של גל, ליאת.

סבא יעקב וסבתא תמר ביום נישואיהם

שי לא נישאר במשק וכיום הוא מנהל חברה ליבוא ושיווק צרכים טבעיים וגר במושב ירקונה בשרון. רן האח השני ממשיך לעבוד במשק ומפתח אותו ומרחיב את המשק. צור בני השלישי גר בראש העין ועובד בהייטק וליאת הבת הרביעית קיבלה חלקת אדמה ממני ובנתה עליה בית לתפארת. היא מורה בטבריה בחטיבת ביניים.

הזוית האישית

יעקב ברוש: כיום אני ממשיך לעבוד במשק כפי יכולתי ונהנה מכל רגע ונהנה מהילדים ומהנכדים.

אני וסבא יעקב בתכנית הקשר הרב דורי