מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

יעל וטליה – סבתא ונכדתה

סבתא יעל והנכדה טליה במפגש
יעל בחתונה
חייה של סבתא יעל

אני יעל, סבתא של טליה, נולדתי בשנת 1962 בישראל למשפחה עם 10 אחים ואחיות, אני הבכורה במשפחה.

גדלתי במושב ניר משה. למדתי בכפר הנוער מאיר שפיה, זאת התקופה הכי יפה בחיים שלי. לאחר מכן התגייסתי לצבא.

יעל בצבא

הכרתי את בעלי בגיל 14 ומאז אני איתו, אחרי שנה בצבא התחתנתי עם סבא של טליה. נולדו לנו ארבעה בנים, אשר גדלו במושב פעמי תש"ז.

הבנים התחתנו ואז נולדה האושר של חיי, וזאת טליה. לטליה יש עוד שני אחים. יש לנו עשרה נכדים, אני מחלקת את זמני בין כולם. עיקר הזמן מושקע בילדים של מור, אביה של טליה, ז"ל.

כשטליה הייתה בת ארבע, אביה, בני בכורי, נהרג בתאונת דרכים. עולמי חרב עלי, אבל לשמחתי הרבה הוא השאיר ילדים שהם ממלאים את חיי וחיי המשפחה.

עבדתי בבית ספר מבועים 20 שנה ועכשיו אני עסוקה עם הנכדים. אני סבתא לעשרה נכדים ונכדות. אני סבתא פעילה ומשתתפת בכל הפעילויות של בית הספר.

טליה היא הנכדה הבכורה שלי, הנינה הראשונה של אמי, והצאצא הראשונה של סבתא שלי. טליה אוהבת להיות אצלי המון ואני לוקחת אותה לטיולים.

החפץ היקר שעליו אנחנו כותבות, הוא השיער של בני ואביה של טליה, מור ז"ל. את השיער הוצאתי מקופסת הזכרונות שלי. כאשר בני היה בן שלוש עשינו לו חלקה ולכן יש לי את השיער.

הסיפור המשפחתי שמאחוריו, בני מור, אבא של טליה נהרג לפני 7 שנים בתאונת דרכים, כשטליה הייתה בת 4, מאותו יום עצוב חיינו השתנו מקצה לקצה. אנחנו חיים אותו בבית אבל החוסר הוא הקושי.

מור היה בני הבכור הוא השאיר שלושה ילדים קטנים ואישה אלמנה. אני בתור סבתא נותנת את כל כולי למען הילדים של בני. החוסר של בני הוא סבל בלתי נסבל וקשה.

הזוית האישית

טליה: אני בתור הנכדה הבכורה אוהבת להיות אצל סבתא וסבא הם מפנקים אותי דואגים לי.

מילון

מושב פעמי תש"ז
הוקם בשנת 1953 על ידי עולים כורדים מאיראן שם המושב נקרא על שם ישובי 11 הנקודות שהוקם במוצאי יום כיפורים בשנת 1946 תש"ז . תושבי המושב חלקם מסורתיים , חלקם דתיים , חלקם חילוניים , חלקם חרדים

ציטוטים

”החפץ היקר לנו, הוא השיער של בני ואביה של טליה, מור ז"ל.“