מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ימים של פיצוצים

תמונה שלי עם סבי וסבתי
תמונה של סבי בילדותו
זכרונות ממצרים בימי מבצע קדש (מלחמת סיני)

אני, נמרוד ברקן מבית הספר עמקים תבור, אני רוצה לספר לכם סיפור של סבא שלי מנקודת מבטו. לסבי קוראים יורם. הוא אבא של אבא שלי. סבי נולד בשנת 1936 בקיבוץ שריד בישראל, שם המשפחה שלו הוא ברקן שהמקור שלו הוא קוץ. שם המשפחה המקורי שלו היה בולר, יש סברה שמשמעותו עיסוק בעצים או בשוורים (בול בגרמנית הוא שור). הוא הסביר לי, כי בעבר היה נהוג בארצות הגולה לתת שמות משפחה לפי מקום עבודה, ולמשפחתו הייתה מנסרה.

סיפורו של סבא:

"בשנת 1956, בעת מבצע "קדש", יצאתי למבצע במצרים. לקחתי את טרקטור ה- D4 הצבאי והעמסתי אותו על משאית שהצבא הביא. יצאנו מניצנה לכיוון בארותיים, כי היה שם גשר שפוצצו, ואני והצוות שאיתי היינו צריכים לסלול דרך חלופית למכוניות. עם הטרקטור עשיתי את המעבר. לאחר מכן היינו צריכים לעבור למקום שקוראים לו מיצר "דייקא", כביש בואדי בין סלעים. היה אמור להיות שם מחסום שצריך להזיז. מאחוריי היה נגמ"ש עם כיתה של חיילים. פתאום , שמעתי, (אני לא יודע איך שמעתי), שצועקים לי שיש מעלינו מטוסים מצריים. שני מטוסי מיג 15 ירדו אלינו, אחד עלי ואחד על הנגמ"ש. ראיתי שיש סביבנו הרבה סלעים, אז פשוט רצתי הכי מהר שיכולתי והתחבאתי מהמטוסים, הטילים פגעו מטרים ספורים מהטרקטור שלי ומהנגמ"ש. יצאנו בשלום.

המשכנו הלאה, ובסוף המבצע נשארנו כמה ימים באזור, ואז נסענו לכיוון מצרים לאיסמעיליה. כשעברנו שם ראינו את הקרב בין הצרפתים, האנגלים והמצרים, זה היה קרב מטוסים על תעלת סואץ.

לאחר מכן אמרו לכל החיילים לחזור, ורק הצוות שלי ועוד צוותים של יחידת ההנדסה נשארנו לפרק את הכבישים, ולפוצץ את שדה התעופה של המצרים. נשארנו שם בלי אספקה של אוכל ואכלנו מנות קרב שהחיילים המצרים השאירו, בין היתר היה שם ארגז גדול עם חלווה טורקית, וזה היה יוצא מן הכלל. המשכנו לפוצץ את שדה התעופה המצרי ואת תשתית הכבישים בסיני, וכשמבצע נגמר חזרנו הביתה."

הזוית האישית

נמרוד: המפגש והשיחה עם סבא היו לי מאוד מעניינים. מאוד נהניתי לכתוב את הסיפור שלו ולדבר איתו על זה.

מילון

נגמ"ש
נושא גייסות משוריין, כלי רכב ממוגן הנע באמצעות שרשראות (זחל) ותפקידו להוביל כוחות צבאיים.(ויקיפדיה)

ציטוטים

”שני מטוסי מיג 15 ירדו אלינו, אחד עלי ואחד על הנגמ''ש. ראיתי שיש סביבנו הרבה סלעים, אז פשוט רצתי הכי מהר שיכולתי והתחבאתי מהמטוסים, הטילים פגעו מטרים ספורים מהטרקטור שלי ומהנגמ''ש. יצאנו בשלום.“