מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילד בין 13 על האוניה "אקסודוס" בקרב מול הבריטים

זהו ציור שצייר סבי על האוניה
סבי עם משפחתו
חגי גרי מספר על המסע הימי שלו לישראל

התקופה – לאחר מלחמת העולם השנייה (1945-1948)
בארץ שלטו הבריטים. היהודים הרבים שהיו באירופה, ושרדו את השואה, רצו לעלות לא"י אבל הבריטים – ששלטו בא"י – לא נתנו ליהודים לעלות כדי לא "להרגיז" את הערבים. היהודים החליטו לנסות להגיע לארץ באופן בלתי חוקי למרות האיסור של הבריטים. לעלייה הבלתי חוקית קראו "העפלה". באירופה התארגנו אוניות מעפילים שניסו להביא יהודים ארצה ולהכניס אותם לא"י למרות התנגדות הבריטים.
על אוניות
אחת האוניות הכי מפורסמות באותה תקופה הייתה האוניה "אקסודוס". סבא שלי עלה לא"י על אוניה זו. האקסודוס הייתה אחת מאוניות המעפילים הגדולות ביותר, ועליה היו 4500 איש. סבי מספר: "עלינו על האוניה מצרפת והפלגנו לכיוון ארץ א"י. התנאים על האוניה היו מאוד קשים, היה צפוף מאוד וישנו על "דרגשים" (קרש עץ). למרות התנאים הקשים, שמחנו שאנחנו מפליגים לארץ ישראל". כשהאוניה התקרבה לחופי א"י הבריטים התקיפו את האוניה. 
הקרב
המעפילים לא נתנו לבריטים לעלות לאוניה ונלחמו נגד הבריטים ללא כלי נשק, הם נלחמו איתם וזרקו  עליהם תפוחי אדמה, קופסאות שימורים, ברגים והתיזו עליהם מים רותחים (בגלל שלא היה להם כלי נשק). הבריטים היו יותר חזקים, הם נתנו "מכה" עם אוניה שלהם לאוניה אקסודוס והתחילו להיכנס מים לאקסודוס. לא הייתה למעפילים ברירה אלא להיכנע לבריטים. בקרב הזה נהרגו 3 מעפילים ובניהם נער בין 16. הבריטים גררו את האקסודוס לנמל חיפה. בכניסה לנמל כל המעפילים עמדו על הסיפון ושרו את ה"תקווה" בהתרגשות רבה. בחיפה הבריטים הורידו אותנו מהאוניה אקסודוס והעבירו אותנו ל-3 אוניות משא בריטיות. יצאנו חזרה לים לכיוון האי קפריסין (בדרך כלל כל המעפילים שלא הורשו להיכנס לא"י, גורשו לאי קפריסין). אבל במקרה זה לא נשלחנו לקפריסין אלא החזירו אותנו חזרה לצרפת (זו הייתה נסיעה קשה ארוכה ומתישה)! כשהגענו לצרפת אמרו לנו לרדת מהאוניה אבל אף אחד לא ירד. אמרנו שאנחנו לא נרד בשום מקום אלא רק בא"י! נשארנו בצרפת בתוך האוניות שלושה שבועות בתנאים קשים מאוד, בחום אימים (בחודש יולי 1947), ואף אחד לא ירד מהאוניה. לבסוף נמאס לבריטים והפלגנו לגרמניה לנמל "המבורג" שהיה באותה תקופה באזור הכיבוש הבריטי בגרמניה. שם הורידו אותנו בכוח מהאוניות והעבירו אותנו למחנות מעבר. במחנה המעבר, התחלתי שוב ללמוד (הייתי בן 13) וחיכינו להזדמנות נוספת להגיע לא"י. סך הכל מרגע שיצאנו מצרפת ועד שהגענו חזרה לגרמניה היינו בים תשעה שבועות (חודשיים ושבוע). לבסוף קיבלתי דרכון מזויף "כאילו" שאני אזרח אוסטרלי ומפליג לאוסטרליה אבל בדרך האוניה עוצרת בחיפה והיה מותר לרדת לשלושה ימים לבקר קרובים בא"י. כשהגעתי לחיפה בפעם השנייה ירדתי לחוף ומיד נסעתי לתל אביב לאמא שלי, שכבר הייתה בארץ (כמובן שלא חזרתי לאוניה לאחר שלושה ימים!). כך הגעתי לא"י. לפני ההפלגה באקסודוס למדתי באירופה במוסד חינוכי ללימודים כלליים, כולל  את השפה העברית. לכן, כשהגעת לא"י נכנסתי מיד לכיתה ז' (בגלל שידעתי עברית). לא"י הגעתי בפברואר 1948, שלושה חודשים לפני הקמת המדינה.

מילון

דרגש
מיטת עץ ללא מזרון וכרית

ציטוטים

”המעפילים לא נתנו לבריטים לעלות לאוניה ונלחמו נגדם ללא כלי נשק“