מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדת מלחמה

אני וסבתא שלי
סבתא וסבא שלי בחתונתם
סיפורה של סבתי שעברה את מלחמת העולם השנייה

נולדתי בעיירה בשם מקוב בשנת 1938.
כאשר הייתי בת שנתיים בערך פרצה מלחמת העולם השנייה, הגרמנים נכנסו לפולין, ואני והורי ברחנו לכיוון רוסיה. שם העבירו אותנו ברכבות לסיביר.
הורי עבדו בכריתת עצים. אני הייתי בגן רוסי שם קיבלנו גם אוכל. רב הזמן הייתי חולה בדלקות גרון.
אבי עבר לעבוד במפעל לייצור עורות והיה מסיר בסתר שומן מן העור כדי לספק למשפחתי מזון.
אמי עבדה במספר עבודות, גם כאשר הייתה חולה.
מי שלא עבד, לא קיבל הקצבה של לחם ומזון אחר.
עם סיום המלחמה עברנו לאוקראינה, שם נולד אחי הקטן.
בגלל היחס של המקומיים ליהודים, לא הלכתי לבית הספר.
עם ההסכם בין ברית המועצות לממשלת פולין, עברנו בדרך רכבות שונות בלילה וביום לפולין. שם היינו כשנה, ובדרך בלתי חוקית עזבנו. הלכנו ברגל דרך האלפים, ומשם הסיעו אותנו לגרמניה, שם חיינו במחנה עכורים. לאחר והייתי לרוב חולה נשלחתי עם ילדים נוספים לסנטוריום (בית החלמה) לחצי שנה.
כשחזרתי למחנה נרשמתי לבית ספר. הכיתה כללה גילאים של 10-14, אני הייתי אז בת עשר. שם למדנו עברית, חשבון, מלאכה וכו'.
כעבור שנה נסענו למרסיי ומשם עלינו בהפלגה קשה שארכה חצי שנה לחיפה.
עברנו הליך של די-די-טי (תהליך של ריסוס) ונשלחנו למעברת פרדס חנה.
אבי מצא דירה נטושה ב"שכונת מנשיה" (כיום פארק קלור) על שפת הים בתל אביב.
קיבלנו מיטות ברזל, ארון וסכום כסף קטן.
לאחר מספר שנים הורי הסתדרו כלכלית.
בגיל זה הייתי פעילה ב"נוער העובד".
בגיל זה גם הוציאו אותנו לטיולים מטעם בית הספר, טיול אחד היה לעמק החולה, שם ראינו כיצד טרקטורונים וכלי עבודה שונים עוסקים בייבוש הביצה, כדי ליצור שטחי חקלאות. זה היה מפעל ציוני מרשים.
כמו כן, היינו בירושלים, והראו לנו את החומה המפרידה בין שני חלקי העיר.
בגיל 12 אני למדתי בבית חנוך ביפו, שם נהניתי מאוד, האווירה הייתה חופשית ונעימה. שם למדנו חקלאות, מלאכות שונות ושיעורי מוזיקה בנוסף לתוכנית הלימודים הרגילה.
באותה התקופה, כדי שיהיה לי כסף, לימדתי ילדים קטנים ממני מקצועות רבים כגון, חשבון, עברית ואנגלית וטיפלתי באחי.
את בת המצווה לא חגגו בגלל חוסר זמן, כסף ודאגה לפרנסה.
באותה התקופה, לא חגגו לבנות בת מצווה. ההורים היו עסוקים בענייני פרנסה, ביסוס ודיור.
האנשים בנו את עתידם במו ידיהם בלי עזרת הממשלה. העתיד היה תלוי בחריצות, יוזמה ובחיסכון.
את רוב זמני החופשי, ביליתי בים עם הדייגים ובשיחות איתם. מדי פעם הלכתי עם חברות לקולנוע וכשנפתח מתנ"ס, השתתפתי בחוגים שונים.
כדי לשפר את מצב הדיור, עברנו לרחוב "יצחק אל-חנן" בתל אביב.
המשכתי את לימודי בתיכון עירוני ה' בתל אביב.
עם סיום לימודי התגייסתי לצבא ושרתתי בחיל האוויר כאלחוטאית.
באותו הזמן, נרשמתי לסמינר לוינסקי, ושם למדתי הוראה.

מילון

סנטוריום
בית הבראה, בית החלמה, בית מרפא, מוסד רפואי.

די-די-טי (ddt)
תרכובת כימית, קוטל חרקים.

ציטוטים

”כעבור שנה נסענו למרסיי ומשם עלינו בהפלגה קשה שארכה חצי שנה לחיפה“

”קיבלנו מיטות ברזל, ארון וסכום כסף קטן“