מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדת מושב נווה ימין

ספר שנכתב על מושב נווה ימין
עליזה בילדותה כתלמידת בית ספר
עליזה, ילדת מושב נווה ימין, נוצרת את אהבתה למושב למרות כל השנים

שמי עליזה, נולדתי בישראל בשנת 1951 בכפר סבא. גדלתי במשפחה עם שבעה אחים: ארבע בנות ושלושה בנים. חמישה מבין אחיי נולדו באלגיר ועלו עם הוריי בשנת 1949 מאלגיר בעקבות המלחמה שהייתה שם. אני ואחותי הצעירה נולדנו פה בארץ. לאחר עלייתם לארץ הוריי התגוררו כשנתיים באוהלים בכפר סבא הערבית, ומאוחר יותר המשפחה עברה לגור במושב נווה ימין – שם אני נולדתי. הוריי היו ממייסדי המושב.

אני כפעוטה

לפרנסתם הורי גידלו בוטנים, בנוסף היה להם לול תרנגולות ורפת. כשנולדתי הוריי נתנו לי את השם זיזט על שם דודתי, אחות של אבי שנפטרה לאחר הלידה. כשנכנסתי לכן הילדים הגננת שלי החליטה שהשם זיזט הוא לא שם ישראלי, וקבעה ששמי החדש יהיה עליזה, ומאז השם הזה מלווה אותי. בילדותי אהבתי לשחק שבע אבנים, והממתקים האהובים עליי היו רחת לקום וחלבה.

בילדותי

בשירותי הצבאי גויסתי לחיל האויר ושובצתי ליחידת בקרה במודיעין של החיל במצפה רמון שבדרום. התפקיד שלי היה מוכמת (מפעילת מכ״ם) ועד היום אני מסתכלת על תקופה זו כאחת התקופות היפות של חיי .שירתי בתפקיד מאתגר עם חבר'ה איכותיים מרחבי הארץ והרגשתי סיפוק מהתרומה שלי כחיילת במדינת ישראל. לאחר שיחרורי מצהל עבדתי כמזכירה במשרד החקלאות. תוך כדי העבודה הכרתי את מי שהפך להיות בעלי, אברהם שמחוני, כאשר הוא בא לקבל שירות כחקלאי במשרד. אברהם ואני נישאנו בשנת 1974 כשהייתי בגיל 22, במלון גן המלך בנתניה. לראשונה הפכתי להיות אימא שנה אחרי הנישואין לבת בכורה.  אחר כך ילדתי עוד שני בנים.

במקביל להיותי אימא במשרה מלאה לשלושה ילדים תרמתי לפרנסת הבית. מספר שנים עבדתי יחד עם בעלי בגידול תות שדה וחצילים במשק החקלאי שלנו בזמן שגרנו בכפר נטר. מספר שנים אחר כך עברנו לגור במושב בית יהושע, אחר כך עברנו לגור בנתניה – פה נמצא ביתנו עד היום. במשך שנים ספורות עבדתי במשרד הפנים ובמהלך 28 השנים האחרונות עבדתי בחברת ׳אמישראגז׳, היום אני גמלאית. כיום אני סבתא גאה ומאושרת לשישה נכדים מקסימים משלושת ילדיי. במקביל לסבתאות אני לומדת פעמיים בשבוע בכיתת הותיקים בתיכון שרת בנתניה, ויום נוסף אני מתנדבת בספריית בית הספר ׳איתמר׳ שבעיר. תחביביי העיקריים היום בנוסף לעיסוקים הרבים שלי היא צפייה בסרטים ובישול.

אני מזה שנים רבות כבר לא גרה במושב נווה ימין, אבל את אהבתי למושב איני שוכחת ועדיין נוהגת לבקר במושב, ובמיוחד את שני אחיי שגרים במושב.  יש לי זיכרונות רבים ויפים מהמושב ומילדותי במושב, ואני נוצרת אותם בליבי לאורך השנים. ישנו פריט מאוד משמעותי שמזכיר לי את ילדותי והוא ספר זיכרונות מכיתה ח׳ כתלמידה במושב בנווה ימין, שבו נכתבו זיכרונות וברכות מחבריי לכיתה ומחברות ילדות. הספר מאוד יקר לי ותמיד נעים לי לעיין בו כי הוא גורם לי לחייך.

ספר הזכרונות של עליזה

הזוית האישית

התלמידה נופר: נהניתי מאוד מהכנת העבודה יחד עם המפגשים עם עליזה. מאחלת לה המון בריאות והצלחה.

מילון

מושב נווה ימין
נווה ימין (נְוֵה יָמִין) הוא מושב במחוז המרכז, בנפת פתח תקווה, אזור דרום השרון, ממזרח לכפר סבא. מקור שמו באתר נבי ימין המצוי בשולי המושב בסמוך לאזור התעשייה המזרחי של העיר כפר סבא, ויש הרואים בו את מקום קבורותו של בנימין, צעיר בניו של יעקב. נווה ימין הוקם באוגוסט 1949[2] ומשתייך לתנועת המושבים. המושב נוסד על ידי עולים מיוון לוב, עיראק, פרס וצפון אפריקה.

ציטוטים

”יש לי זכרונות רבים ויפים מהמושב ומילדותי במושב ואני נוצרת אותם בליבי.“