מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדות מפחידה במרוקו

במסגרת פעילות התכנית
ביקור בבית התפוצות
לחיות במדינה מוסלמית על רקע מלחמת ששת הימים

שמי לין, נקראתי כך על שם סבתא שלי שקראו לה לונה. נולדתי במרוקו בשנת 1953. למדתי בבית ספר יסודי ותיכון אליאנס.

אבא שלי עבד כמנהל חשבונות במפעל (zinger). אמי תפרה וילונות וכיסויי מיטה לאנשים עשירים. גרנו בבניין עם משפחה ובני דודים והיה לנו כיף, עד מלחמת שש הימים. לאחר מלחמת ששת הימים בארץ, המצב במרוקו נעשה מאוד קשה: הערבים התנכלו ליהודים, לקחו אותנו לבית הספר עם ליווי ובשעה חמש כבר היינו סגורים בבית. אחותי התאומה ואני היינו כבר בנות חמש עשרה ואבא שלי מאוד פחד עלינו, אז החליט לעלות ארצה.

בשנת 1968 הגענו לארץ. אבא שלי קיבל עבודה בבית חרושת ׳שמן׳ והיה לו ממש ממש קשה. הוא הגיע לעבודה עם חליפה וכולם צחקו עליו. אמי עבדה במפעל ׳אתא׳. אני ואחותי בהמלצת איזה דוד הלכנו לאולפן בפתח תקווה והתברר שזו פנימייה דתית. ברחתי לאחר חודשיים, אחותי המשיכה עוד חודש וגם פרשה.

עבדתי במספרה ולאחר מכן עבדתי כמדריכה בפנימייה לילדים בסיכון. בגיל 16 וחצי הכרתי את בעלי ובגיל 17 וחצי כבר הייתי נשואה. בגיל 19 נולדה בכורתי, בגיל 21 נולד בני ורק לאחר 8 שנם נולדה אימא של גאיה, בת הזקונים. עבדתי במע״צ (מחלקת עבודות ציבוריות) במשך 13 שנה. לאחר מכן פתחתי מכון לעיצוב הגוף, עבדתי שם עשר שנים ולאחר מכן הצטרפתי לבעלי בעסק (הובלות).

הזוית האישית

גאיה: הסיפור היה מאוד מעניין, הסיפור על החיים זה דבר חשוב לדעתי כי זה מלמד אותנו דברים חדשים על החיים ועל המשמעות שלהם. בעיקר הסיפור הזה הוא מלמד אותי המון דברים על סבתא שלי לין. אני לא חושבת שהייתה לי ילדות מי יודע מה מעניינת.

מילון

אליאנס (כי״ח)
כל ישראל חברים (בראשי תיבות: כי"ח, בצרפתית: Alliance Israélite Universelle - "אליאנס") הוא ארגון יהודי בין לאומי הפועל לקידום חברה ערכית ושוויונית. מושב ההנהלה העולמית הוקם בפריז ונשאר שם עד היום. מטה הנציגות הישראלית של הארגון, עמותת "כל ישראל חברים", שוכן במקווה ישראל. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”לאחר מלחמת ששת ימים המצב במרוקו נעשה מאוד קשה, הערבים התנכלו ליהודים“