מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדות מאושרת בקיבוץ גת

סבא אילן והנכדה עפרה
חצר המשחקים בקיבוץ
ילדותו של סבא אילן

עפרה, נכדתי האהובה, אני רוצה לספר לך על ילדותי בקיבוץ גת, אשר הייתה שונה מאוד מילדותך.

נולדתי בסוף מלחמת השחרור. התקופה אז הייתה קשה וגדלנו בתנאים צנועים ופשוטים. גרנו בנפרד ממגורי ההורים בבתי ילדים בהם היו כל צרכנו: חדרי שינה, חדר אוכל וכיתת לימוד (דוגמה: "בית התות" בגת בו הייתי מכיתה ג' עד ו'). ההורים גרו בבתים קטנטנים (לכן שמם היה "חדר") בהם היה חדר אחד בלבד והשירותים היו משותפים לכמה משפחות. היינו הולכים אליהם כל יום בין השעות 4 – 7 אחה"צ. שעות אלה נקראו "הקמה", והיו מוקדשות לבילוי בחיק המשפחה. בסיומן ההורים היו מביאים אותנו אל בית הילדים לארוחת הערב, נפרדים, והמטפלת הייתה משכיבה אותנו לישון. היינו ארבעה ילדים בחדר. בלילה הייתה "שומרת לילה" אשר עברה בין בתי הילדים כדי לוודא שאנו לא עושים בלאגן, מכוסים וישנים היטב.

לכל קבוצה הייתה מורה ומטפלת. המטפלת הייתה דואגת לכל צרכינו: ארוחות, מקלחת ניקיונות וכד'. המורה לימד/ה כמעט את כל המקצועות. כל שבוע היינו הולכים לטיול גדול ליום שלם, לאתרים שונים סביב הקיבוץ. מאד אהבנו את הטיולים בטבע ובמרחבים הפתוחים. כלי רכב לא היו ולטיולים המצריכים נסיעה יצאנו מעט מאד. היה לנו "משק ילדים" גדול (המשק היה היכן שבי"ס "שדות יואב" כיום) בו היו חמור, כבשים, ארנבות, טווסים, תרנגולות, פניניות, ברווזים ועוד. הייתה גם מדגריה קטנה וגן ירק. אחרי הלימודים כולנו עבדנו בתורנות במשק הילדים, בסידור וניקוי הבית וסביבתו.

אחי אורי מימין ואני בצריף שוודי בקיבוץ גת, בחדר של ההורים 1956.

 

חצר המשחקים – ברקע ישנו מבנה, מחסן הבגדים של הילדים (קומונה), שימו לב למבנה שנפגע בעקבות מלחמת השחרור.

כיתות א' – ו' היו "חברת הילדים". בהפסקות, אחרי שעות הלימודים ומנוחת הצהריים הייתה לנו פעילות רבה משותפת. באותה תקופה לא היו טלוויזיות, מחשבים, טלפונים ניידים, אופניים לכל אחד וכדומה.

ילדותנו הייתה עשירה במשחקים משותפים, בעיקר בחוץ, במגרש המשחקים שהיה בין בתי הילדים. בהפסקה הגדולה המשחק האהוב היה "משחק ההקפות" בו היו משחקים כל ילדי חברת הילדים מקטנים עד גדולים, כאשר כל אחד מצא את מקומו (משחק המבוסס על כדור בסיס בו משחקים בארה"ב). היינו משחקים בחבורות קטנות בג'ולות, בו המנצח היה זוכה בג'ולות של המפסידים. האופניים עליהם רכבנו היו משותפים ולכל קבוצה היו 4-5 זוגות אופניים עליהם רכבנו לפי תור חצי שעה בשעות אחה"צ. משחקים שונים היו לפי עונות השנה. בקיץ היינו מחליקים על סקטים (דומה לרולרבלייד) בחבורות של בנים בעיקר. היו בקיבוץ של פעם שלוליות גדולות מאד, ובחורף היינו בונים סירות מחצאי חביות מתכת ושטים להנאתנו על האגמים הקטנים שלנו. היינו בונים "בתים" ומסתורים בפינות שונות בכל מרחבי הקיבוץ. "סימני דרך" היה משחק אהוב בכל עונות השנה. היינו מדליקים פעמים רבות מדורות ונהנים להכין בתוכם תפוחי אדמה, מפויחים מבחוץ וחמים ורכים מבפנים.

בקיץ היינו מחליקים על סקטים (דומה לרולרבלייד) בחבורות של בנים בעיקר

היינו חבורה של 10 בנים ו-6 בנות. רוב שעות היום היינו ביחד, בלימודים בשעות הפנאי ובחופשים. גדלנו כאחים. היה לנו עולם גדול ומגוון של משחקים ועיסוקים אשר התאימו לתקופה המיוחדת בה גדלנו. אני זוכר את ילדותי כתקופה מאושרת.

מתקן משחקים שנבנה ע"י חברי הקיבוץ, ברקע בתי הילדים שכבר לא קיימים.

אוהב אותך מאוד מאוד, סבא אילן.

המנון חברת הילדים בגת – חבר הקיבוץ צבי מרטון ז"ל כתב והלחין את השיר בתחילת שנות ה-50.

אֶצְלֵנוּ כָּל דָּבָר הוּא מְשוּתָף

לֹא רַק הַשִּׂמְחָה גַּם הַצָּרוֹת,

כָּל אֶחָד יַדְעָן וּמְחוּצָף

וְלַמוֹרִים נוֹשְרוֹת כְּבָר הַשְּׂעָרוֹת.

פִּזְמוֹן:  הֲתֵדְעוּ מַה טוֹב…

סִידוּר הָעֲבוֹדָה גַּם הוּא כְּלָלִי,

כָּל אֶחָד רָשׁוּם לְחוּד עַל דַּף,

זֶה שׁוֹטֵף רִיצְפָּה וְזֶה כֵּלִים

הַתּוֹצָאָה אִי-סֵדֶר מְשוּתָף

פִּזְמוֹן:  הֲתֵדְעוּ מַה טוֹב…

מִשְקֵנוּ מְשוּתָף

לָנוּ פְּאֵר,

גַּן חַיּוֹת קָטָן חוֹפְשִי מַמָּשׁ,

תּוֹשָבַיו צוֹחֲקִים מִכָּל גָּדֵר

עַל גַּג בָּתִּים גָרִים אוֹ עַל הַקָּשׁ.

פִּזְמוֹן:  הֲתֵדְעוּ מַה טוֹב…

יֵשׁ בַּחֵבְרָה שֶׁלָּנּוּ שְׁתֵּי קְבוּצוֹת

שְמוֹתֵיהֶן הֵן: "דְּרוֹר" וַ"אֲלוּמָה"

אֲמִיצוֹת בְּלִי גְּבוּל – וַחֲרוּצוֹת,

עוֹד תִּתְגָּאֶה בָּהֶם עַל הָאוּמָה.

פִּזְמוֹן:  הֲתֵדְעוּ מַה טוֹב וּמַה נֶחְמָד

בְּחֵבְרַת הַיְלָדִים מִגַּת.

הזוית האישית

עפרה: היה לי כיף במפגשים איתך וגם בבית התפוצות. סבא אילן: מאוד נהניתי מהמפגשים איתך ועם הקבוצה. אני מקווה שהצלחתי להעביר לך תחושה, ולו חלקית של ילדותי.

מילון

הקמה
זה היה פרק הזמן מתום הלימודים עד לכתנו לחדר ההורים (בין השעות 1 – 4 אחר הצהריים). בשעות אלה הייתה איתנו מטפלת או עוזרת אשר הייתה מקימה/ מעירה אותנו ממנוחת הצהריים.

ציטוטים

”היה לנו עולם גדול ומגוון של משחקים ועיסוקים... אני זוכר את ילדותי כתקופה מאושרת“