מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדות מאושרת בעיר תל אביב

הסבתא חנקא ובעלה
הנכדה דיני- המתעדת

<?xml encoding="UTF-8">

שמי חנקא רבינוביץ. נולדתי בשנת תש"ח בעיר תל אביב להוריי משה אליהו וזהבה גולדה קאופמן. אני הבכורה במשפחה ולי שלושה אחים ואחיות.
אמי, זהבה-גולדה, עברה את מאורעות השואה, היא שהתה בגטו ואחר כך ברחה לאוסטריה לכפר קטן. שם היא הציגה את עצמה כפולנייה גויה אך נתפסה על ידי הגסטפו הגרמני בווינה שבאוסטריה והייתה בסכנה גדולה.
בנס היא הצליחה לברוח. היא ניצלה בעזרת אחד החיילים הגרמנים, בהמשך היא התחברה למחתרת הפולנית. היא עלתה לרכבת כדי לברוח מפולין והחלה בנסיעה, ולפתע עלו מספר אנשי גסטפו ותפסו אותה. כנראה שהיה זה בעקבות הלשנה. היא הורדה בכח בתחנה הקרובה לאושוויץ והועברה ישר למחנה אושוויץ ומשם לטרבלינקה, בסוף המלחמה אמי שהתה במחנה ברגן בלזן עד לשחרור.
אני זוכרת שהיו זמנים בהם אימא הייתה עצובה מאוד, כמו למשל בחול המועד סוכות, הוא יום הזיכרון המשוער שבו נרצחו כל בני משפחתה. גם  ביום הקדיש הכללי בעשרה בטבת ראיתי את אמי עצובה ועצורה.  בסך הכל אמא השתדלה להעניק לי ילדות מאושרת ומשוחררת. היום כשאמי הגיעה לגיל של שיבה טובה, לאורך ימים ושנים טובות, הזיכרונות מהשואה מציפים אותה שוב ולעתים היא מאוד עצובה ואפילו בוכה. אמא מספרת זיכרונות רבים על השואה, ואני כבת משתדלת להיות איתה להרגיע אותה ולעודד אותה מאוד.
בילדותי גרנו בתל אביב באזור החרדי של העיר. בשנים אלו פעלו בתל אביב מאות בתי כנסת וכן תלמודי תורה וישיבות, תל אביב אכלסה אלפי תושבים חרדים ודתיים לאומיים. בעיר שגשגו גם עשרות קהילות חסידיות. הקהילה החרדית הייתה מאוחדת מאוד. כמעט כולם הכירו את כולם, ורוב התושבים שם היו ניצולי שואה. לכל אחד הייתה היסטוריה עצובה מאוד.
אני זוכרת את  סבי ע"ה יושב בביתו ולומד תמיד גמרא. הוא הקפיד מאוד שלא נדבר לשון הרע. בכל שבת היינו מגיעים לסבא וסבתא לסעודה שלישית או למלווה מלכה. היה לנו דרך ארץ מיוחדת כלפי סבא וסבתא. הטעם המתוק שנותר גורם לי להקפיד ככל האפשר על נוהג זה במשפחתי גם כיום.
הייתה לנו דירה נעימה ומטופחת. אורחים רבים היו מגיעים אלינו. ביניהם היו הרבה חברות ניצולות שואה שגדלו עם אימי או שהו איתה בגטו או במחנות, אמי כיבדה תמיד את האורחים במעדנים מצוינים שהייתה מכינה לבד. אהבנו מאוד את הבית שלנו.
השבת והחגים היו הימים היפים ביותר. הלכנו להתפלל בבית הכנסת עם חברות. אבי ז"ל הרבה לזמר זמירות שבת ובשולחן השבת דיברנו בענייני פרשת השבוע, הדודים ודודות היו מגיעים אלינו עם ילדיהם והאווירה הייתה מיוחדת. עד היום אני מתגעגעת לבית הוריי. סבתי ע"ה שאהבתיה מאוד הותירה לי טבעת וסיכה, תכשיטים שחשובים ויקרים לי ויש לי אליהם רגש סנטימנטלי חזק.
האם הייתי רוצה לחזור לתל אביב? תל אביב של היום היא ממש לא תל אביב של פעם. העיר אז הייתה קטנה יותר, נעימה יותר. היה כבוד בין אחד לשני. גם שכנינו החילונים היו באים לאחל לנו ברכת 'שבת שלום' ונהגו בנו כבוד, ואנחנו בהם. השתדלנו לשמש דוגמא טובה של אנשים יראי שמים דתיים. היום, עקב חילוניותה הגוברת של העיר לא הייתי רוצה לחזור לגור בה.
משנישאתי לבעלי הרב חיים יהודה רבינוביץ' עברנו להתגורר בעיר ירושלים. מפני שסבא שהיה יליד ירושלים רצה מאוד להמשיך ולגור בה, ואכן נעניתי לבקשתו, ותמיד אני מרגישה ומוקירה את הזכות לגור בעיר הקודש.
בית הוריי משתייך לחסידות אמשינוב אולם מאז שנישאתי נכנסתי למשפחה חב"דית ענפה ומיוחסת. אהבתי ללמוד תניא (ספר התניא שנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל), לשמוע סיפורים על הרבי. זכיתי לראות את הרבי פעמיים, לשמוע את דבריו ולקבל דולרים.
עבדתי כמורה בבית ספר חב"ד בירושלים קרוב לעשרים שנה. נכדיי לומדים בישיבות וב"חיידרים" השייכים לחב"ד. בביתנו ספריה גדולה של ספרות חב"דית ואני לומדת שיעורים קבועים בחסידות ובתניא. כמובן נוהגים מנהגי חב"ד ומתפללים בנוסח חב"ד. כשסבא התמנה לדיין ואחר כך לאב"ד (אב בית דין) ירושלים הייתה התרגשות רבה. אחרי הרבה שנות לימוד תורה בכולל זכה לשמש באופן מעשי כדיין בישראל.
הנחת הגדולה שלי היא לראות את צאצאיי הולכים בדרך התורה והמצוות, יראי שמיים ובעלי מידות טובות.

חפץ יקר לי במיוחד: סבתי ע"ה שאהבתיה מאוד הותירה לי טבעת וסיכה, תכשיטים שחשובים ויקרים לי ויש אליהם רגש סנטימנטלי חזק.

תשע"ה 2015

מילון

חב"ד
אחת מחסידויות הגדולות בעולם. ראשי תיבות של חכמה בינה דעת - יסודות דרכה של החסידות. לפי שיטת החסידות, השכל צריך להיות הציר המרכזי בהנעת האדם ולכן יש ללמוד ולהבין לעומקה את המהות הפנימית של כל דבר.

סנטימנטלי
זה קשר רגשי

גסטאפו
קיצור שמה של "משטרת המדינה החשאית" של גרמניה הנאצית

ציטוטים

”הנחת הגדולה שלי היא לראות את צאצאיי הולכים בדרך התורה, יראי שמיים ובעלי מידות טובות“

”השבת והחגים היו הימים היפים ביותר. אבי הרבה לזמר זמירות שבת“