מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדות כפולה

יהונתן וסבא אהרון
סגירת מעגל
ילדות כפולה - הסיפור של סבא שלי - סבא אהרון

ילדות ברומניה
סבא אהרון נולד בשנת 1949 בעיר קְלוז' שברומניה. הוא היה ילד יחיד להוריו אתי ואברהם ז"ל, ניצולי שואה ששרדו את זוועות המלחמה. הם היו סבתא וסבא רבא שלי. לסבא יש הרבה סיפורים של ילדות מאושרת מאותה תקופה.
הם גרו בדירה קטנה בבית דו קומתי במרכז העיר, קרוב לשפת נהר הסוֹמֶש שחוצה אותה לרוחבה.  לבית הייתה חצר שבה סבא היה משחק עם החברים אחרי שעות הלימודים. לשכניהם הנוצרים בקומה שהם גרו, הייתה ילדה בגילו של סבא, שהייתה חברת הילדות הכי טובה שלו. הם גדלו יחד, למדו באותה כיתה וכמובן שיחקו באותם משחקים עד שסבא ומשפחתו עלו לארץ.
 
החגים
סבא סיפר במיוחד על החגים – הן החגים היהודיים והן הנוצריים. אמנם הם ניהלו אורח חיים חילוני, אבל בחגים היהודיים נהגו ללכת לבית הכנסת ולחגוג עם חבריהם היהודים מהקהילה הקטנה שבעיר. הוא סיפר על ליל סדר פסח אחד, שבו כנהוג התכנסו כמה משפחות יהודים בביתו של רב בית הכנסת.  הילדים התרגשו מאוד כאשר הם הצליחו לגנוב את האפיקומן ובתמורה להחזרתו ביקשו קילוגרם אחד של תפוזים! באותם ימים פרי הדר היה מיצרך יקר מאוד ברומניה, ולכן הבקשה הייתה מאוד יוצאת דופן.
רומניה שנמצאת צפונית לישראל, היא ארץ קרה, ופרי הדר לא גדל שם. תפוזים היו מייבאים בדרך כלל מארץ ישראל, ונחשבו למוצרי מותרות. נדירים ויקרים מאוד. סבא לא זוכר אם בסופו של דבר באמת קיבלו את התפוזים, אבל את האירוע לא ישכח לעולם.
 
הוא סיפר עוד על משחקי הסביבון בחנוכה שכל הילדים השתתפו בהם , כולל שכניו הנוצרים.
החצר הייתה מרכז החיים החברתיים של סבא. בין יתר החוויות, סבא זוכר לטוב את שובך היונים הגדול שבחצר. הוא היה שייך לבן הגדול של השכן מקומת הקרקע. כל ילדי הבית עזרו בטיפול היום יומי ביונים – נתנו להם אוכל ומים, ניקו את השובך ולמדו להבדיל בין הסוגים הרבים שהיו שם..
 
סיפור מיוחד שהוא סיפר היה על חבורת צוענים  שהייתה מגיעה מידי פעם לחצר על מנת לתקן סירים מקולקלים. בעוד הנשים היו עסוקות בתיקונים, הגברים היו מנגנים ומרקידים דב גדול ואמיתי שהביאו איתם לשמחת כל ילדי הבית.
 
סבא סיפר גם על חגים של שכניו הנוצרים. השכנים הנוצרים אהבו לבוא ולאכול אצל המשפחה של סבא מצות בפסח והוא אהב להיות אצלם בחג המולד. בערב החג כל הילדים היו משאירים את נעליהם מחוץ לכניסה בהאמינם שסנטה קלאוס שבא לביקור בלילה ושם סוכריות שהילדים מצאו אותן בבוקר שלמחרת. חוויות מיוחדות היו בעיקר בחורף כשהילדים היו בונים איש משלג בחצר. בקרבת הבית היה פארק גדול עם אגם. בקיץ היו הולכים לשוט באגם ובחורף כשהאגם היה קופא , היה משמש כמשטח החלקה על הקרח.
 
 
עלייה וקליטה בארץ
באביב 1960, כשסבא היה לקראת סיום כיתה ד', סיפרו לו הוריו שקיבלו את האישור המיוחל לעזוב את רומניה ולעלות לארץ ישראל. בתחילת חודש יולי, אחרי פרידה קשה מכל החברים, הם התחילו במסע. אחרי נסיעה של כ- 8 שעות ברכבת הגיעו לבוקרשט, בירת רומניה. משם המשיכו בטיסה לאתונה, בירת יוון. שם, קיבלו אותם אנשי הסוכנות היהודית  שדאגה לאסוף קבוצה של כמאה יהודים לקראת ההפלגה לארץ ישראל באונייה.
ההפלגה הייתה ארוכה וקצת מפחידה בגלל סערה אבל בסופה הם הגיעו לנמל חיפה. הוא זוכר עד היום את הרגעים שהאונייה התקרבה לחוף ואת אורות העיר שהלכו והתרבו. כל הנוסעים עמדו על הסיפון והסתכלו בהתרגשות במראה המדהים.
 
 
בהתחלה הם גרו אצל קרובי משפחה. כשהתחילה שנת הלימודים, את סבא הכניסו לפנימייה בעיר כפר סבא שם למד את כיתה ה'. אמנם סבא הגיע לארץ עם ידע מועט בעברית (בעיקר הכיר את האותיות והכתב שאותם למד עוד ברומניה אצל הרב), אבל לא הבין את השפה בכלל. בתחילה הציונים הטובים היו רק במתמטיקה ולאט לאט היה שיפור גם בשאר המקצועות. עד לסוף אותה שנה סבא כבר דיבר די טוב עברית.
לאחר כחצי שנה מעלייתם ארצה, המשפחה של סבא קיבלה דירת שיכון בכפר אונו (כיום קריית אונו). סבא היה מגיע הביתה מהפנימיה רק בסופי שבוע, אחרי נסיעה ארוכה באוטובוס מכפר סבא לתל אביב ומשם לכפר אונו.
סופית הוא עבר לגור שוב עם הוריו בכפר אונו רק אחרי סיום שנת הלימודים.
 
מסביב לשיכון שגרו בו היו עוד מספר בתים קטנים, כמה צריפים ומעברה של עולים שברובם עלו מתימן ומעירק כמה שנים קודם לכן. בשכונה של סבא כולם היו עולים חדשים; קיבוץ גלויות – עולים מפולין, רומניה, ארגנטינה, מרוקו, רוסיה, עירק ועוד… אבל בעיקר היו הרבה חולות ששם הילדים היו משחקים. כל ילד דיבר בהתחלה את השפה שלו מהבית אבל זה לא הפריע להם לשחק יחד. 
 
ימי בית הספר בארץ
בקריית אונו סבא המשיך ללמוד בכיתה ו' בבית ספר "ניר". מהר מאוד השתלב בכיתה והיה בין התלמידים הטובים. סבא זוכר לטוב את ישראל המחנך,  שעזר לו ולשאר העולים החדשים בתהליך קליטתם והשתלבותם בארץ. הוא היה הולך לא פעם לישראל הביתה לשיעורי עזר במקצועות הקשים יותר עבורו כמו תנ"ך, היסטוריה ועברית. סבא שמר על קשר עם המחנך ישראל שהיה מאוד משמעותי בתחילת דרכו בארץ החדשה. עם הזמן, לסבא היו הרבה חברים גם מבית הספר וגם מהשכונה .
מחוץ למסגרת בית הספר הצטרף סבא גם לפעולות בתנועת "הנוער העובד" והמועדון הטכני. אחרי שעות הלימודים סבא מאוד נהנה ללכת למועדון הטכני. שם הם בנו טיסנים וכל מיני מכשירים חשמליים כמו פעמון או מנוע קטן.
בסופי שבוע היו פעולות בקן של "הנוער העובד". בפעולות האלה הם למדו על ציונות, הקמת המדינה, שרו הרבה שירים ושמעו סיפורי גבורה של חיילים שהיו לפני קום המדינה בהגנה ובאצ"ל  ולאחר מכן בצה"ל. הם למדו גם מחנאות, להקים אוהל, לקשור קשרים עם חבלים ועוד. במיוחד זכורות לו החופשות בהן היו יוצאים למחנות וטיולים. שם היו מקימים מחנה אוהלים . לכל קן היה מאהל משלו והיו תחרויות שונות בין הילדים. 
 
עם סיום בית הספר היסודי, רשמו את סבא לבית ספר מקצועי.  שם, במקביל ללימודי התיכון העיוניים, הוא למד גם מקצוע. הלימודים היו קשים וסבא הצטער מאוד שלא יכול היה להמשיך רבים מהמשחקים שכל כך אהב בבית הספר היסודי. אבל המטרה הייתה חשובה יותר – להקנות לסבא גם השכלה וגם מקצוע כדי שיוכל לפרנס את עצמו בעתיד. עם חלק מאותם חברים מבית הספר היסודי הוא ממשיך להיפגש ולשמור על קשר עד היום.
 
סגירת מעגל
כך למעשה היו לסבא שתי תקופות ילדות – האחת ברומניה והשנייה בארץ אחרי עלייתו. כל תקופה והזיכרונות הטובים ממנה. החברים והחוויות מרומניה נשארו רק בזיכרון. בארץ הוא חבר לילדים אחרים והיו לו הרבה חוויות אחרות.
בשנים הראשונות אחרי עלייתו ארצה, לא הייתה אפשרות לשמור על קשר עם החברים ברומניה בגלל שהשלטונות שם לא הרשו זאת. לאחר הרבה שנים, סבא חידש את הקשר עם חברת הילדות שגרה בשכנות. הקשר המחודש היה בתחילה דרך האי-מייל או בטלפון.
לפני מספר שנים, סבא וסבתא נסעו לטיול שורשים לרומניה, לעיר הולדתו. הוא סיפר בהתרגשות שלמרות השנים הרבות שחלפו, הוא הופתע לגלות ולמצוא את כל אותם מקומות שבילה בהם בילדותו הראשונה. הם התארחו בבית שבו הוא נולד , פגשו את חברת הילדות שלו, ביקרו בבית הספר ובכיתה בה למד. אמנם עברו כמה עשרות שנים מאז עזב את רומניה, אבל הזיכרונות שבו ועלו.
 
סבא סיפר על הרחובות שנזכר בהם, הפארק הגדול עם האגם שאנשים שטו בו עם סירות קטנות כמו אז בילדותו. הוא נזכר במשטח ההחלקה על קרח שהיה באגם בזמן החורף . הוא זכר את הנהר והגשר שעליו היו עוברים לגדה השנייה, את הגן הבוטַנִי ועוד.טיול השורשים של סבא ארך כשבוע בלבד, אבל זו הייתה חוויה יוצאת דופן עבורו שהוא ממשיך לספר עליה שוב ושוב.
 
 
 תשע"ו   

מילון

שובך יונים
כלוב גדול עם תאים , שבו מגדלים יונים, בדומה ללול שבו מגדלים תרנגולות

צוענים
הצוענים הם עם של נוודים. בקלוז' הם גרו אז בכרכרות שהיו להם לאורך שפת הנהר, שם הייתה להם אפשרות להשקות את הסוסים שלהם במי הנהר. לפרנסתם עסקו בכל מיני מלאכות מזדמנות אצל תושבי העיר.

חג המולד
חג נוצרי , ערב השנה החדשה שמציין את הולדת ישו הנוצרי. המסורות הנהוגות בחג זה הם חוויה יפה בעיקר לילדים

הסוכנות היהודית
המוסד שדואג ליהודים העולים לארץ לכל סידורי הנסיעה וגם לעזרה בקליטה בארץ

שיכון
בשנות ה-60 המדינה נתנה לעולים החדשים אפשרות מגורים בבניינים שנקראו שיכונים

מעברה
מחנה אוהלים גדולים וצריפים זמניים משנות ה- 50' ששם גרו העולים החדשים עד שעברו למגורי קבע בשיכונים.

יוצא דופן
מיוחד, לא רגיל

ציטוטים

”סגירת מעגל - בטוי המציין חזרה לעבר“