מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדות כואבת במעברה

אהבת חיי נעמה
אני ואחי רימון ז"ל
זכרונות ילדות החיים במעברה

שמי לילית ג'קמן, נולדתי בעיר בנגאזי שבלוב בשנת 1945. עליתי לאץ בגיל ארבע בשנת 1949. משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נעמה. במפגשים ספרתי לה סיפורים רבים. מלוב אין לי הרבה זיכרונות הייתי בת ארבע כשעלינו ארצה. יש זיכרונות מהמעברה בארץ.
 
זיכרונות ילדות – החיים במעברה
בילדותי גרנו במעברה שבה הצריפים הרעועים היו מקור לרעשים נוראיים. במיוחד כשירדו הגשמים. אני זוכרת שלא הייתה שם רצפה והמים חדרו מתחת לצריף וגרמו לבוץ. על מיטות הסוכנות שקיבלנו ישנו יחד, שבעה נפשות, חמישה ילדים והורים.
התנאים היו קשים, היה מאוד לא נוח וכילדים, אני זוכרת שפחדנו מאוד מהרעשים ומחוסר הנוחות. אוכל לא היה מספיק, חימום לא היה וכולנו התבוססנו בבוץ. השירותים היו מחוץ לצריף והיה צריך ללכת מרחק מה אליהם, בנוסף לא היו מים זורמים. זו הייתה תקופה קשה.
 
לאחר מכן עברנו למושב אלישמע שהיה אז מושב מאוד נחשל, עוד לא היה שם גן ובית ספר אפילו. רק בשנת 1952, נבנו שם מבני הציבור, גן ילדים, בית ספר, בית כנסת וכד'. לכן, אמא רשמה אותי ואת אחי רימון שהיינו בני עשר לפנימיית נעורים שבכפר ויתקין.
 
בית הכנסת במושב אלישמע 
 

 
הפרידה הקשה מהבית
ימים ולילות בכיתי מגעגועים הביתה. עם כל הקושי והעוני בבית, עדיין העדפתי את הבית, את ההורים. בפנימייה, לא היו ביקורים במקום, מפני שלא היו אוטובוסים רבים. אנחנו הורשינו לצאת לחופשה הביתה רק אחת לחודש לסוף שבוע לשישי-שבת. גם את חופשות סוף שבוע אלו בבית, גם את הימים האלה ביליתי בעצב רב ובבכי כי לא רציתי לחזור לפנימייה.
סיפור קצר זה חרוט בליבי עד עצם היום הזה שבו אני חוגגת 70 שנה לחיי. 
 
העשרה:
בֵּנְגָֿאזִי: "היא העיר השנייה בגודלה בלוב והגדולה בחבל קירנאיקה שבמזרח המדינה. העיר יושבת על רצועת אדמה בין הים התיכון ובין שני מקווי מים עומדים, ובה שני חלקים: הרובע הערבי והרובע המודרני. נכון ל-2006, מתגוררים בה כ-670 אלף בני אדם".
אלישמע "אלישמע הוא מושב באזור השרון ליד הערים הוד השרון וכפר סבא השייך למועצה אזורית דרום השרון. היישוב הוקם בשנת 1951 על ידי עולים מלוב מהעיר טריפולי ומאזור קירנאיקה, שישבו קודם לכן במשך כשנתיים בבתי כפר סבא הערבית, וכונו ארגון "אל כרום" ו"כרמים". היישוב הוקם על אדמות הכפר הערבי ביאר עדס שהוקצו למושב כנכסי נפקדים, לאחר שתושביו ברחו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. בעת הקמתו עסקו בפלחה. באוקטובר 1952 הושלמו בתי הקבע במושב ושמו של היישוב הוסב לאלישמע‏, שמו של נשיא שבט אפרים, אלישמע בן עמיהוד".
תכנית הקשר הרב דורי, תשע"ו
מורה מובילת תכנית מירב יוסף
מדריכה יישובית נבט סוירי- שוורץ

מילון

בֵּנְגָֿאזִי
בֵּנְגָֿאזִי היא העיר השנייה בגודלה בלוב והגדולה בחבל קירנאיקה שבמזרח המדינה. העיר יושבת על רצועת אדמה בין הים התיכון ובין שני מקווי מים עומדים, ובה שני חלקים: הרובע הערבי והרובע המודרני. נכון ל-2006, מתגוררים בה כ-670 אלף בני אדם.

אלישמע
אלישמע הוא מושב באזור השרון ליד הערים הוד השרון וכפר סבא השייך למועצה אזורית דרום השרון. היישוב הוקם בשנת 1951 על ידי עולים מלוב מהעיר טריפולי ומאזור קירנאיקה, שישבו קודם לכן במשך כשנתיים בבתי כפר סבא הערבית, וכונו ארגון "אל כרום" ו"כרמים". היישוב הוקם על אדמות הכפר הערבי ביאר עדס שהוקצו למושב כנכסי נפקדים, לאחר שתושביו ברחו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. בעת הקמתו עסקו בפלחה. באוקטובר 1952 הושלמו בתי הקבע במושב ושמו של היישוב הוסב לאלישמע‏, שמו של נשיא שבט אפרים, אלישמע בן עמיהוד.

נחשל
מִשְׂתָרֵך מאחוֹר, מפַגֵר אַחֲרֵי הרוֹב בהליכה, בריצה וכד'. שאינו מתקדם, פרימיטיבי, המפגר אחרי הרוֹב בהישגים, התפתחות שכלית וכד'.

ציטוטים

”הצריף הישן במעברה שסבתא גרה בה אחרי שעלתה לארץ“

”סיפור קצר זה חרוט בליבי עד עצם היום הזה שבו אני חוגגת 70 שנה לחיי“