מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדות חופשית ומאושרת בשכונת נחליאל בחדרה

סבא חיים ויהונתן
נחליאל נוסדה ע"י עולי תימן

נולדתי בי' באלול תש"ד להורי סעדיה ומרים לוי בנחליאל, חדרה.
 
בגיל חמש רשמו אותי לגן ילדים בשכונה אבל את רוב הזמן ביליתי בחוץ, כנראה שלא אהבתי במיוחד את הגן והעדפתי  להישאר בבית או לשחק בחוץ. היום נקרא הרחוב שבו גדלתי רחוב האצ"ל ויש בו כביש ומדרכות והמון מכוניות חונות אבל לשמחתי בילדותי היה רק חול והיה כיף לשחק בחוץ במשחקים שונים. לא היה חשש ממכוניות. מדי פעם עברה איזו עגלה רתומה לחמור או לפרד. במיוחד זכורה העגלה של יהושע מוכר הקרח שהיה עובר בשכונה ומכריז: קרח! קרח! לשמע הקריאות היינו מיד רצים אחריו ומנסים לטפס על העגלה. הוא היה מנסה לסלק אותנו אך לבסוף היה מתייאש ולפעמים אפילו הושיב אותנו לידו. באותם הימים לא היו מקררים חשמליים ולא טלוויזיה והבידור העיקרי שלנו היה לצאת לרחוב, לפגוש את החברים ולשחק ביחד כול מיני משחקים.
 
במיוחד אהבנו לשחק בג'ולות. הג'ולות היו בכול מיני צבעים, היו ג'ולות "דבשיות", "פרפריות" וג'ולות רגילות, וגם "דוקשיות" (אלו הג'ולות הגדולות במיוחד). היו כמובן גם כול מיני משחקי ג'ולות: "מור","מורגד","בורה", "קיר". לכול  משחק היו את הכללים שלו וכמובן שכולם ידעו את כול הכללים של כול המשחקים.

מילון

'דוקשיות''
אלו הג'ולות הגדולות במיוחד

ציטוטים

”במיוחד זכורה העגלה של יהושע מוכר הקרח שהיה עובר בשכונה ומכריז: קרח! קרח!“