מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדות וטיסה ראשונה

עזרא ונחמיה

נולדתי בשנת 1951, בעיראק בעיר בגדד. בהיותי בן חודש, עלתה כל המשפחה לישראל במסגרת מבצע עזרא ונחמיה. במבצע עזרא ונחמיה, העלו את רוב יהדות עיראק לישראל. רוב היהודים הגיעו בטיסה שנמשכה שלש שעות מבגדד ישירות לשדה התעופה בלוד.

מטוס נוסעים קונסטליישן, שימש להעלאת יהדות עיראק לישראל. בכל טיסה עלו כ- 100 נוסעים. סימן ההיכר של מטוס זה היה הזנב המשולש.

משדה התעופה העבירו את המשפחה, הוריי ושתי אחיותיי בנות 6 ו- 4, למחנה אוהלים שנקרא שער עלייה, ליד חיפה, שם התגוררנו כחצי שנה. אחרי חצי שנה, המשפחה עברה להתגורר בצריף עץ במעברת חיריה. מעברת חיריה נמצאת במקום בו נמצא היום פרק אריאל שרון, ליד הספארי ברמת גן.

 

במעברה גרו גם סבתא נעימה, מיילדת במקצועה והדודים אברהם ואבלין. בתחילת שנות החמישים הייתה תקופה הצנע  בתקופה זו היה מחסור במוצרי יסוד, סוכר, קמח, בשר ואלו חולקו בהקצבה. כדי להעשיר את התפריט גידלו תרנגולות ושתלו גינת ירק קטנה. החיים במעברה לא היו קלים, קר בחורף וחם בקיץ, השירותים היו מחוץ לצריף ללא מים זורמים. מסביב לצריף גדלו קוצים בקיץ והשבילים היו מוצפים בחורף. בקיץ היינו רואים נחשים בקוצים והיינו משחקים עם כלבים, חתולים ותרנגולות שהתרוצצו בחצר. בשנים אלו לא היו גנים לילדים קטנים ועד לגן חובה בגיל 5 הילדים נשארו בבית.

בתקופה זו לא היו הרבה צעצועים ובנינו צעצועים מקרשים ומכל דבר שיכולנו למצוא במעברה כמו עגלה שבנינו מקרשים וגלגלים.

זוהי תמונה מהמעברה, התמונה היא על רקע צריף מספר 78 של סבתא נעימה שהייתה מיילדת במקצועה. התינוק בתמונה הוא סבא דורון ושתי הילדות הן אחיותיו. מאחור עומדים ההורים של סבא דורון והדוד והדודה. מאחור אפשר לראות את גינת הירק.

ליד המעברה הייתה חווה חקלאית שנקראה חוות הזרע שאבא, סלים-יצחק, עבד בה כמה חדשים. זכור לי שכל המעברה יצאה לאסוף בשדה תפוחי אדמה ובצל שנשארו אחרי האיסוף. בצריף במעברה היה מקרר קטן שבכל בוקר היו קונים בלוק קרח ושמים בתא הקירור. לא היו כיריים  אלא בישלו על פתיליות ופרימוסים.

קרובי משפחה שלנו גרו בשכונת התקווה בתל אביב וזכור לי שהיינו הולכים ברגל או נוסעים באוטובוס. היינו יוצאים ביום שישי ונשארים אצל הדודה עד מוצאי שבת, אז הכרתי את כל בני ובנות הדודים שלי.

בשנת 1956, עברנו מהמעברה לשיכון ברמת גן בשכונת רמת השקמה.

למרות התנאים הקשים של מחסור באוכל, קור ודליפות מים בחורף וחום אבק וקוצים בקיץ הצליחו ההורים לקיים את המשפחה ולגדל את כולנו ולחנך אותנו לנימוסים והכרה כי בעבודה קשה ודבקות במטרה אפשר להיחלץ ממצבים קשים ולבנות לך עתיד טוב יותר. הדבר העיקרי שהקנו לנו זה חשיבות החינוך והלימודים בעזרת הלימודים אפשר להתקדם בחיים ולהגיע רחוק ולהגשים חלומות.

 

הזוית האישית

תום: נהניתי מתכנית הקשר הרב דורי משום שכל שבוע אני פוגש את סבא מחדש והוא מספר על הילדות שלו שלא ידעתי. אני מאחל לך שתהנה גם מהמפגש עם האח שלי הקטן, ליבי, כשיגיע לפרויקט של המפגש הבין דורי ושימשיך להיות לך זיכרון טוב כמו עכשיו.

סבא דורון: במסגרת התכנית פגשתי את תום כל שבוע וכתבנו יחד את הסיפור. שוטטנו באינטרנט וחיפשנו דברים מעניינים והעמקנו את הידע בנושאים שונים שקשורים לפרויקט וגם בנושאים אחרים כי מה שחשוב לא פחות מהלימודים זו הסקרנות והרצון לחקור ולהבין מה שקורה מסביבנו.

מילון

דבקות
להיצמד למטרה ולתכניות שהגדרת.

ציטוטים

”אין דבר העומד בפני הרצון – אם רוצים משהו אז עובדים קשה ומתמידים ומגיעים למטרה. “