מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדות בשבילי הכפר

סבתא נגה והנכדה יהלי
סבתא נגה בילדותה
ילדותה של נגה פקר קוגל בכפר ויתקין ואהבתה בבגרותה ועד היום

שמי נגה, נולדתי בכפר ויתקין, בת זקונים לדוד ולאה פקר. אבי, דוד פקר, עלה מרוסיה.

אימי, לאה, ממשפחת שטורמן, למדה בנהלל ושם פגשה את אבי שהיה רועה צאן. והאהבה פרחה  ומשם עלו להתיישבות בעמק חפר, נישאו זו לזה ובנו ביתם בכפר ויתקין.

שניהם השרישו בנו, 3 ילדיהם, ערכים של לימוד, עבודה, משפחה מאוחדת, מלוכדת ומאוד… אוהבת.

שם, בכפר, הלכתי לגן, לבית הספר, התגייסתי לצבא והתחתנתי עם גידי – האחד והנאמן – שאיתו הקמנו משפחה בכפר תמיד!

הוריי, דוד ולאה פקר

 

אמא – עובדת בתנועת המושבים, אבא- במשק. משק  שהלך וגדל מ- 2 פרות ל- 5 עד 20 ויותר.

ילדות בכפר

גן ילדים, ביה"ס.

הייתה זו תקופה אחרת. באותם הזמנים אין טלפון והקשר בין חברות הינו בבית הספר. קובעים בבית הספר-ונפגשים אחה"צ במרכז הכפר.

בית הספר

אין מרות. המורים חברים. אווירת כפר נינוחה. לעיר נוסעים פעם בחודש. יום הנסיעה לעיר הינו יום חג עבורנו.

איו שום פיתויים מהחוץ. משחקים עם החברים בחצר, סרט מגיע פעם בשבוע לבית העם (בית הקולנוע בכפר).

יש לכל ילד חולצה לשבת. שאר הביגוד במדף אחד בארון. כך כולם! אבל מאושרים!

בעלי – גידי

הורי בעלי עלו מגרמניה. שושנה ואפרים קוגל עלו את עליית הנוער והתיישבו בקיבוץ אלונים. משם עברו לקריית טבעון ובשלב מאוחר יותר לתל אביב, לשכונת אפקה. אפריים קוגל היה שליח קרן היסוד בגרמניה ותרם רבות לרווחת מדינת ישראל.

לגידי ולי 3 ילדים, 8 נכדים – והנכדה הבכורה נשואה. המשפחה היא תמיד חיינו. היא העיקר והראשונה בסדר העדיפויות. תמיד!!!

זוג צעיר, בעל משק. תמיד עובדים, ונהנים מהתמורה.

פה בכפר, בגרנו יחד, גידי ואני. הולדתי את ילדיי – הילה איל ומירב.

אחותי הגדולה ובעלה רכשו משק אחר. אחי, רן פקר, טייס בחייל האוויר ויתר לי, אחותו הקטנה, על המשק ואנחנו תמיד גמלנו לו בתודה ובאהבה.

גידי המשיך את משק הוריי, משק משגשג: רפת, לול תרנגולי הודו ,מטעים מטופחים- הכל עם הרבה: עמל, יזע, רכישת ידע והעיקר – במסירות ואהבה.

המשק המשגשג שעובר מדור לדור ובתקווה שגם הילדים ימשיכו לטפח את המשק.

הנכדים והוריהם הם תמצית חיינו. גאים בהם, אוהבים אותם, מעניקים להם והם מצידם גומלים לנו במסירותם ובאהבתם. המשפחה היא חיי, אוהבת ותומכת – תמיד!!!

לסיכום, החיים בכפר היו שונים ואם רצינו לקבוע עם חברה היינו באים עד הדלת ולא מתכתבות במכשיר הסלולארי. הייתה אווירת כפר נינוחה, שקט, רוגע ושלווה. כולם חברים של כולם! וכשמגיעה סרט כולנו יחד מתאספים- צופים ונהנים.

כיום, יש לי 8 נכדים אני כל כך מאושרת – קיבלתי את המשפחה הכי טובה בעולם וזה לא ישתנה.

תודה לכם – בעלי הוריי אחיי ילדיי ונכדיי – בזכותכם – אני כל כך מאושרת – תודה!

 נכדתי האהובה יהלי יחד עם ההורים שלה.

עץ המשפחה שלי

אמי ואבי, לאה ודוד פקר, הולידו אותי ואת האחים שלי( טבענה ורן) טבענה התחתנה וכך גם רן. אני, נגה התחתנתי עם גידי והולדנו את ילדינו (הילה, איל ומירב- מירב אמא של יהלי-נכדתי). הילה התחתנה וגם אייל.

מירב התחתנה עם צביקה אביו של יהלי והולידו את יהלי מיקה ואיתי.

סיפור האהבה שלי – נגה מספרת ליהלי על האהבה בינה לבין סבא גידי

חפץ מספר סיפור

מחרשה – במחרשה חרש אבי, דוד פקר.

אחריו – גידי – סבא של יהלי.

המחרשה עברה מדור לדור, מדור הוריי המייסדים, לילדים שלנו. בה חרשו את שדות המשק שהיה מבוסס ופורח.

שרשרת כסף

שרשרת שהענקתי לבת הזקונים שלי, מירב.

היום, את השרשרת עונדת נכדתי יהלי ומספרת בגאווה את סיפורה…

כוס תה בחצי ארבע 

אמרה לי יהלי: "היום אעבוד על העבודה בשקט עם כוס תה. ' היא הובילה את מחשבותיי לביתי הצעירה, אמא של יהלי שהייתה שותה כל יום תה עם אבי, סבא דוד עבורה כול יום בחצי ארבע (כך אבי קרא לשעה 3 וחצי).

כינוי זה עובר אצלנו במשפחה כבר כמה שנים.

הזוית האישית

הנכדה יהלי: אני רוצה לאחל לך סבתוש מהממת שלי, שנמשיך להיות החברות הכי טובות!  היה לי כל כך כייף ללמוד על סיפור חייך. פשוט תודה!

סבתא נגה: נכדתי האהובה, אני חשה אותו דבר, היה לי תענוג להשתתף איתך בתוכנית זו. את ילדה מהממת, לי חברה טובה וקרובה.

מילון

כפר ויתקין
מושב עובדים בין דורי שאבות ובנים עוסקים בחקלאות

ציטוטים

”''ערך החברות'' קדוש במשפחה שלנו“