מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדות בקיבוץ מרחביה בשנות ה – 50

אני ומשפחתי. נכדי ניר בחולצה הכחולה למטה
אני בגיל 13
זהו סיפור על ילדותי בקיבוץ מרחביה בשנות ה50'

שמי דגנית מו, נולדתי בשנת 1947, להורי בית משפחת קראוזמן, בקיבוץ מרחביה.

קיבוץ מרחביה

"מֶרְחַבְיָה הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, השוכן כ־2 ק"מ ממזרח לעפולה, לרגלי גבעת המורה, בסמוך למושב מרחביה. הקיבוץ, שנוסד בשנת 1929, נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל, והוא משתייך לתנועה הקיבוצית. השם מרחביה לקוח מפסוק בתהילים: "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ" (ספר תהילים, פרק קי"ח, פסוק ה')".

ארכיון השומר הצעיר יד יערי – Hashomer Hatzair Archives Yad Yaari

מאווררים את המיטות במוסד החינוכי במרחביה, שנות החמישים

ישר אחרי שנולדתי לקחו אותי לבית תינוקות בקיבוץ. האימהות ראו את ילדיהם רק בשעת האוכל (כל 4 שעות) כדי להניק. וכשגדלנו, הילדים ראו את ההורים אחר הצהריים (בין ארבע וחצי לשש וחצי) ובשש וחצי הלכנו, הילדים, לחדר האוכל שלנו. כשסיימנו לאכול שיחקנו ב"חצר הגדולה" ליד חדר האוכל של המבוגרים. כשהמבוגרים סיימו לאכול אז הם לקחו – כל הורה את ילדו וליוו אותם לבתי הילדים. המטפלת הקריאה סיפור לילדים כדי שירדמו.

כשגדלתי לגיל של בית ספר יסודי, למדנו וב"הפסקה הגדולה" עשינו "שליחויות" ורחצנו את הבית עם המטפלת. מי שסיים את עבודתו או שלא הייתה לו תורנות באותו יום, שיחק בחצר. כל זמן מסוים שיחקנו משחק אחר. מכיתה ד' היו פעילות של השומר הצעיר בקיבוץ. לפעמים צבענו ילדים מקבוצות אחרות ואז התחילה "מלחמה".

כשגדלנו עברנו למוסד החינוכי שבקיבוץ. שם מלבד הלימודים הרציניים (קיבלנו שעורי בית), עבדנו כל יום אחרי הלימודים בענפי המשק. אהבתי לעבוד בבתי הילדים. במוסד היה חדר אוכל רק של המוסד והיו ועדות של תרבות, עיתון, ספורט וחברה. כל יום שישי הייתה מסיבת שישי במוסד והיה שמח.

הזוית האישית

ניר: הפעילות הייתה מהנה ומגבשת והיה לי נחמד לדבר עם סבתא.

סבתא דגנית: היה מאוד נחמד ונעים לדבר עם ניר.

מילון

בית ילדים
מקום שבו הילדים ישנו, אכלו ובילו את רוב שעות היום.

ציטוטים

”לפעמים צבענו ילדים מקבוצות אחרות ואז התחילה "מלחמה".“