מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדות בקיבוץ גבעת חיים בעת הפילוג

הדר כהן ועירית גלילי
עירית בצעירותה
הפילוג בגבעת חיים

נולדתי בקיבוץ גבעת חיים או בקיצור גח"מ שנה אחרי הקמת המדינה במאי 1949.

כשהייתי בת שלוש הקיבוץ שלי התפלג, אבל בשביל להבין את הפילוג קצת יותר טוב, בואו נחזור אחורה בזמן לשנת 1922. בשנה הזו בברית המועצות סטלין, יוסיף סטלין, עלה לשלטון. לפניו היה לנין. לנין היה קומוניסט, אבל הוא הציג את הקומוניזם בצורה טובה, לא כמו סטלין, שהשתמש בקומוניזם כמקפצה לדיקטטורה.

סטלין שנקרא גם "שמש העמים" השפיע על עוד אנשים גם מחוץ לרוסיה ומחוץ לברית המועצות. אנשים העריצו אותו כי הם חשבו שהוא מביא את הצד הטוב לקומוניזם והתעלמו מהעובדה שהוא רצח המונים.

בקיבוצים של תנועת "הקיבוץ המאוחד" היה משבר חריף מפני שהיו אנשים שהסכימו עם סטלין ועם הקומוניזם, והיו כאלה שהתנגדו מאד לשיטותיו. כשתומכי סטלין התחילו להחדיר את ההשקפות שלהם למערכת החינוך, המשבר הגיע לשיאו והמתנגדים החליטו להתפלג.

הפילוג היה תהליך מאוד קשה וכואב. תחשבו שהייתי ילדה בת שלוש וחצי. ההורים שלי השתייכו לאיחוד (מתנגדי סטלין) ובגבעת חיים איחוד הוא שעבר לקיבוץ החדש.

בתור ילדה אני זוכרת שבנו את הקיבוץ החדש על גבעת חול לבנה, ואני זוכרת שטיילנו לגבעה שבנו עליה את הקיבוץ החדש זה היה נראה כמו חוף ים, ועוד בעמק חפר הכל היה חול, פחות אדמה ובוץ. כשהתחילו לבנות את הקיבוץ החדש בנו קודם את המקומות הציבוריים ואחר כך את הבתים. קודם כל, בנו בית למי שהיה הכי ותיק בקיבוץ ואחר כך לאלה שיותר חדשים, בהדרגה. ההורים שלי לא היו ותיקים כל כך בקיבוץ לכן כשגמרו לבנות את המבנים הציבוריים כמו הגנים למשל אני והמשפחה שלי עדיין גרנו בקיבוץ הקודם והגן שלי היה נורא רחוק מהבית.

אני זוכרת שאכלנו ארוחת ערב בארבע בגן ובארבע וחצי נסענו להורים על הטנדר הכחול. אני שלא יכולתי לסבול את ארוחת הערב של הגן, אכלתי מאוד לאט, והכריחו אותנו לגמור את כל האוכל מהצלחת. אני זוכרת שהילדים שכבר גמרו את ארוחת הערב לפני, חיכו לי בטנדר עד שאני גמרתי לאכול וזה היה לי מאד לא נעים.

אחרי שנגמר כל עניין הפילוג כשהייתי בכיתה ב',  היינו עוד חייבים לישון בצהריים (זה היה החלק ביום שהרבה ילדים חטפו מכות בטוסיק, אני לא…).

בצעירותי

פעם בכמה זמן היו נותנים לנו חופש בצהריים וצברנו הרבה חוויות בשעות האלה, אבל בין השאר היינו יוצאים לשיטוטים בקבוצות קטנות.

בערך חצי ק"מ מקצה הקיבוץ, לכיוון מזרח, היה ישוב ערבי קטן, כנראה בדואי, שנקרא זלפי. היו שם אנשים חביבים שהסבירו לנו על החיים שלהם, החלקות שלהם היו מסומנות בחצבים והיה להם מלא סברס והטעם של הסברס שלהם היה הרבה יותר מתוק ממה שמוכרים כיום. האנשים שגרו בזלפי היו מקלפים לנו את הסברס כדי להגן עלינו מהקוצים. כשגדלתי שמתי לב שזלפי כבר לא קיימת היום כשאני מטיילת לשם זה בשביל לקטוף מנדרינות בחלקת זלפי.

הזוית האישית

הדר: נהנית מאד גם במפגשים גם בפעילויות וכמובן בכתיבת הסיפור. למדתי הרבה דברים חדשים ומעניינים ביותר אני חושבת שזה שעירית לא הסבתא שלי הוסיף לחוויה משהו אחר ופשוט היה לי כיף.

עירית: היה לי מאד נעים עם הדר וגם האווירה בכיתה עם הילדים, הסבים והצוות. חסר לי כמובן נס קפה מגורען כמו בחדר המורים. שמחתי להכיר את הדר קצת יותר טוב אני אוהבת שיטות למידה לא שגרתיות ונראה לי שלמדנו כמה דברים אחת על השנייה על הדרך.

מילון

קומוניזם
צורת משטר ובה הכל מתחלק שווה בשווה בין כולם.

דיקטטורה
שיטת ממשל בה שולט אדם אחד או קבוצה מועטה של אנשים במדינה ובאופן מוחלט.

ציטוטים

”לי ולרוב הילדים הלינה המשותפת הייתה כיף גדול, כאמא אני שמחה שבוטלה“