מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדות בצל הקטיושות בגליל העליון

סבא גיורא והנכד רועי
סבתא רבתא והנכדים גיורא ואילת
ילדותו של סבא גיורא בקבוץ כפר גלעדי

תקופת הקטיושות בגליל העליון

נולדתי בשנת 1949 לאחר מלחמת השחרור. גדלתי בקיבוץ כפר גלעדי שנמצא באצבע הגליל סמוך מאוד לגבול הצפוני עם לבנון.
 
גדלתי בתקופת הצנע. מדינת ישראל רק קמה והיה מחסור גדול כמעט בכל המוצרים, גם הבסיסיים ביותר. לעומת זאת, בקיבוץ, בתור ילדים, לא הרגשנו מחסור. הורינו, ברובם ניצולי שואה, דאגו לכל צרכינו, ושלא נרגיש לעולם את מה שעבר עליהם. את רוב המזון סיפק הקיבוץ לעצמו, פרות, כבשים, תרנגולות, דגים, גן ירק, פרדס וגידולי שדה נוספים.
 
אני זוכר תקופת ילדות נפלאה, הרבה ילדים, הרבה פעילויות מחוץ לבית ההורים. טיולים בשטחים שמסביב (אפילו בלבנון), בריכת שחייה, אולם כדורסל. כל אלו היו מבחינתי כילד, עולם ומלואו.מורשת ה"שומר" ובכל האווירה ה"בטחונית" הורגשה כל הזמן. גרמה לי ולמרבית חבריי להתגייס ליחידות הקרביות ביותר בצבא.
 
מייד לאחר השחרור התחתנתי עם סבתא זיוה, גם היא מהקיבוץ ובהמשך נולד אבא שלך, עמית, ואחותו התאומה איילת. בהמשך נולדו גם דוד, גיא ודודה הילה. בשנת 1989 עברנו להתגורר בכוכב יאיר ומאז אנחנו פה.    
 
רקע על התקופה
סבא גיורא: "מסוף שנות ה – 60 החלו ארגוני הטרור הפלסטיניים ובמיוחד אש"ף, לקיים פעילות מאורגנת במחנות אימונים שהקימו בדרום לבנון, והשתמשו במחנות אלו כבסיס לפעולות טרור כנגד ישראל. במהלך שנות ה-70, בוצעו פעולות טרור רבות כנגד מטרות ישראליות, פעולות שמבצעיהן יצאו מלבנון. חלק גדול מפיגועים אלו היה למעשה ירי של קטיושות מדרום לבנון על ישובי הצפון, בעיקר קריית שמונה ונהריה. כפר גלעדי נמצא בין מבצר הבופור (שהיה מרכז הירי) לבין קריית שמונה. כך שתושבי הקיבוץ חיו תקופה ארוכה תחת מתקפות אלו וסבלו רבות מנזק רב ופגיעה בתושבים".
 
הסיפור מפי הנכד רועי: "בתקופה האחרונה, כמעט מדי יום אנו שומעים על ירי טילים ופצצות מכיוון עזה ליושבי הדרום. כשסבא סיפר לי על חייו, נראה לי מאוד מעניין ורלוונטי להתמקד בתקופה דומה שארעה בשנות הילדות של אבי. מעניין אותי לשמוע ולהבין איך התמודדו עם הפחדים, הפגיעות והנזקים והישיבה במקלט במשך תקופה כל כך ארוכה. מעניין אותי להבין איך משתלבת האווירה החופשית וכיפית של ילד בקיבוץ, עם מציאות בטחונית כל כך קשה.
 
סבא מספר "כשנופלת קטיושה":
"הדבר המפחיד ביותר הוא כאשר שומעים פיצוץ. בתקופה ההיא לא הייתה מערכת התרעה כמו שיש היום ולכן אם שמענו את הפיצוץ ולא הרגשנו כלום אז אין כבר ממה לפחד. גם כאשר שומעים יציאה של קטיושה, (והיינו שומעים הרבה פעמים), בעצם הקטיושה כבר נפלה, בגלל שהיא טסה מהר יותר ממהירות הקול."
 
סבא ממשיך ומספר: "מערכת הכריזה היוותה מוטיב מרכזי בחיי קיבוץ על גבול הלבנון בשנות ה 70 וה 80. הקריאה תמיד התחילה ב "כחכח" ואז כולם עוצרים וממתינים בדריכות להודעה. יש כמה אפשרויות עכשיו: "אחת שתיים שלוש נסיון" ואז כולנו נרגעים וממשיכים במשחק."כולם להכנס למקלטים, כ-ו-ל-ם ל-ה-כ-נ-ס ל-מ-ק-ל-ט-י-ם". קריאה מפחידה שנאמרת באיטיות, מספר פעמים. אח"כ הגננת או המטפלת יוצאת החוצה בריצה וצועקת לכולם להכנס מייד למקלט. "נמר-ג, נמר-ג". זוהי הקריאה המפחידה ביותר. לא פחדנו מהנמר, פחדנו מהמשמעות. הקריאה נמר-ג משמעה שמחבלים מתקרבים לגדרות המשק. אז צריכים כל הגברים הכוננים למהר עם נשק להגנה הקפית מסביב למשק.
 
בקיבוץ על גבול לבנון חיים תמיד את המצב הביטחוני. הרבה סימנים וזיכרונות מהתקופה. גדר מערכת – גדר אלקטרונית מסביב לכל הקיבוץ. הגדר מתריעה אם מישהו נוגע בה או מנסה לחתוך אותה. כביש המערכת, שליד הגדר, הוא כביש מעניין. הרבה עמדות שמירה לאורכו, מגדלים ומחפורות. אל המגדלים הישנים היינו מטפסים למרות שהיה אסור. לפעמים היינו מוצאים שם תחמושת ישנה.
 
תורנות שמירה – כל ערב שני שומרים, מגברי הקיבוץ מתייצבים בשער ושומרים על הכניסה. בתור ילד זה כיף להצטרף לאבא לשמירה. לפעמים אבא נותן לך ללחוץ על הכפתור של השער או על מפסק הזרקור. לפעמים עושים על האש ואז כל מי שמגיע בשער מצטרף…פעם הייתה גם תורנות "פטרול" שזה בעצם לעשות סיבובים באוטו על כביש המערכת. זה היה הכי כיף כי אז אבא נתן לי לפעמים לנהוג.
 
רובה מתחת למיטה – לאבא, כמו לחברים רבים אחרים, היה רובה מתחת למיטה בחדר השינה. רובה גדול, קלצ'ניקוב, עם שתי מחסניות. זה רובה הרבה יותר "שווה" מהקרבין שהיה לחברים הותיקים יותר.מחסן נשק – לקיבוץ יש מחסן נשק גדול במרכז הקיבוץ. ילדים ברי מזל זכו מידי פעם לעבוד שם. הילדים היו צריכים לסדר את הציוד, לעשות ספירת מלאי ולפעמים נתנו להם לנקות רובים, שזה הכי כיף כי מפרקים אותם וממש נוגעים בהם. אח"כ חוזרים הביתה מסריחים משמן רובים, אבל מאוד גאים!
 
חדר בטחון – לכל דירה במשק הוסיפו חדר מבטון ממוגן שהיה אמור להיות המחסה הראשון במקרה של הפגזת קטיושות. החדר הזה היה קר בחורף, חם בקיץ, ועם חלון קטנטן בעל תריסי ברזל שקושי זזים. אבל הוא היה הגדלה משמעותית לדירות הקטנטנות בקיבוץ, ותמיד ישנו בו הילדים.
 
זכורה במיוחד התקופה שלפני מלחמת לבנון בשנת 1982. למלחמה קדמה תקופה ארוכה ונוראה של הפגזות כמעט כל יום. באמצע הלילה אבא ואמא היו מעירים אותנו ובריצה מעבירים אותי לחדר הביטחון (בו ישנה איילת). אני לא זוכר שפחדנו במיוחד, אבל הרעש היה בלתי נסבל.
 
נפגעים – למרות שלא כל כך פחדנו, היו גם נפגעים מהקטיושות. היו פגיעות ישירות של טילים על בתים והיו נפגעים. פעם נפלה קטיושה על בית השכנים שלנו (משפחת גורלי) והם הגיעו פצועים אלינו כי אמא הייתה האחות של המרפאה. הם היו מלאים בדם וזה כן היה מפחיד. גם איציק שטיין, חבר של אבא, נפגע קשה מקטיושה לאחר שהחליט ללכת למסגרייה בשעת הפגזה במקום לרדת למקלט. האווירה הביטחונית ליוותה את כפר גלעדי מימים ימימה.
 
כדי לשמר את ימי "השומר" חלק גדול ממשימות בר המצווה הם "ביטחוניות": בני המצווה עוברים שיעורי נשק ששיאם מטווח באש חיה! תארו לעצמכם ילדים בני 12-13 יורים בנשק אמיתי!בטקס סיום שנת המצווה נערך מסדר שבו כל אחד מהילדים והילדות, מקבל נשק ותנ"ך מזקן ה"שומרים" נחום הורביץ. נורא התבאסנו שהיינו צריכים להחזיר את הנשק לאחר הטקס למחסן…
 
 
משוב על תכנית הקשר הרב דורי
מדוע בחרנו בנושא זה ?
סבא גיורא: "זו תקופה של יותר מ – 20 שנה מחיי, שלא מרבים לספר עליה, רק כאשר פסקו הקטיושות על הגליל העליון התחולל שינוי בפיתוח האיזור".
 
הנכד רועי: "סבא נולד בארץ אחרי מלחמת השחרור ולכן אין לו סיפורי עלייה, אך יש סיפוריםעל החיים  בארץ, בתקופות הקשות של המדינה".
"למדתי על סבא שלי שלמרות שלא מצאנו כמעט כלום באינטרנט, יש לו הרבה קשרים מחברים בעיקר בקיבוץ כפר גלעדי. ואת רוב המידע הוא קיבל מחברים שהנציחו את התקופה שכמעט ואינה מתועדת בתמונות, מסמכים ובעיקר זיכרונות בעל פה והיה לו ולאבי חיים אומנם קשים אבל מעניינים וצריך לעבוד בשביל הלחם בבוקר".
העשרה
קיבוץ כפר גלעדי: "כפר גלעדי הוא קיבוץ באצבע הגליל ליד מטולה וקריית שמונה השייך למועצה אזורית הגליל העליון. הקיבוץ מורכב מאיחוד שנעשה בשנות ה-20 וה-30 בין כפר גלעדי, תל חי וקיבוץ טבריה. מדרום לקיבוץ שוכנת כיום מכללת תל חי".
ויקיפדיה
 
מורה מובילה מיטל בוסקילה
שנת 2011

מילון

חדר ביטחון
לכל דירה במשק הוסיפו חדר מבטון ממוגן שהיה אמור להיות המחסה הראשון במקרה של הפגזת קטיושות. החדר הזה היה קר בחורף, חם בקיץ, ועם חלון קטנטן בעל תריסי ברזל שבקושי זזים.

כפר גלעדי
כפר גלעדי הוא קיבוץ באצבע הגליל ליד מטולה וקריית שמונה השייך למועצה אזורית הגליל העליון. הקיבוץ מורכב מאיחוד שנעשה בשנות ה-20 וה-30 בין כפר גלעדי, תל חי וקיבוץ טבריה. מדרום לקיבוץ שוכנת כיום מכללת תל חי.

ציטוטים

”לפעמים נתנו לילדים לנקות רובים, לפרק אותם. והם חזרו הביתה מסריחים אבל מאוד גאים!“