מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדות בצל המלחמה

ברנרד מילר מעלה זיכרונות מתקופת מלחמת העולם השנייה כילד יהודי באנגליה

נולדתי באנגליה בעיר קייט בשם בורנמות'. העיר קרובה לעיר הנמל סות'המפטון ולבסיס הצי הגדול פורטסות'. יש בה קהילה יהודית בת 4,000 חברים ולמשפחתי היה בית מלון כשר שנשאר פתוח כל ימי מלחמת עולם השניה.

בזמן המלחמה, הקהילה, בשיתוף כל התושבים, עשתה הכל לעזור לחיילים שהיו בעיר, לרבות חיילים וחיילות יהודיים. 

מצוקת התושבים במלחמה נמשכה 6 שנים – סכנת פלישה, הפצצות, קיצוב מזון והתגוננות אזרחית. בתקופה זו כל תושב קיבל תעודת זהות כולל הילדים. (תעודות זהות לא היו מקובלות באנגליה, פרט למקרה של המלחמה). בנוסף, כל תושב קיבל מסכת גז. 

לעיר היה חוף ים יפה ושני מזחים שיצאו לתוך הים. מחשש לפלישה פוצצו המזחים והונחו מכשולים לאורך החוף. 

האפלה- על מנת להקשות על טייסי אויב לזהות מטרות, חלונות ופנסים היו מוסתרים ע"י וילון שחור.

כוחות צבא גדולים, כולל חיילים מעבר לים, היו מבוססים בעיר ולכל אורך החוף מדינה.

פינוי תושבים לאזורים שקטים – אני נשלחתי לעיירה רחוקה לכמה חודשים וגם לפנימייה יהודית בוואלס.

הפצצות על העיר – היו הפצצות רבות על העיר, בעיקר בלילה. יום אחד בקייץ חוויתי הפצצה בצהרי היום בו נהרס כל-בו גדול. נבנו כמה סוגים של מקלטים כולל "כלובים" של לוחות פלדה בתוך חדרי הבית.

שדות תעופה צבאיים מחוץ לעיר – עקב כמות גדולה של כוחות חיל האוויר והצטרפות כוחות אמריקאיים למלחמה, נבנו הרבה שדות תעופה סביב העיר.

פן נוסף של המלחמה היה נקיטת אמצעים להצלת טייסים שהופלו לים. הוקמה יחידה מיוחדת של חיל האוויר המצויד בסירות מהירות להצלת טייסים וסביב לחופים פוזרו תחנות הצלה צפים עבור ניצולים.

ביום סיום המלחמה באירופה (מאי 1945) המון תושבים התקבצו במרכז העיר ונדלקו כל חלונות החנויות ופנסי הרחוב בפעם ראשונה מאז ספטמבר 1939.

לאחר גיל הבר מצווה (1949) התחלתי להתעניין בישראל ולאחר מכירת המלון של משפחתי בשנת 1960 עליתי לארץ.

 

מילון

בורנמות'
העיר בורנומות' היא עיר קיט ונופש במחוז דורסט שבאנגליה.

ציטוטים

”הקהילה בשיתוף כל התושבים עשתה הכל לעזור לחיילים שהיו בעיר, לרבות חיילים וחיילות יהודיים.“