מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדות בצל המלחמה

סבתא דינה ואמיר
דינה בילדותה עם סבתא מרסל
הסיפור של סבתא דינה

הייתי ילדה בת 14, כאשר התחילה מלחמת ששת הימים היינו רצים לתוך התעלות שעשינו עם השקים של החול, כאשר הייתה אזעקה. היינו רצים אל תוך התעלות עם הילדים הקטנים ואחי היה תינוק בן חודשיים, על הידיים שלי. פחדנו מאוד ואמא שלי התחילה לבכות וניסינו להרגיע אותה. לאחר שישה ימי מלחמה הופסקה ונרגעו הרוחות  כמה שנים לאחר מכן התגייסתי לצבא והייתי פקידה פלוגתית.

של חיילי מילואים התחלנו לעשות טלפונים כדי שיגיעו לבסיס. הייתי 8 חודשים בצבא כאשר פרצה מלחמת יום כיפור היה פחד נוראי והרגיעו אותנו. ההורים נלחצו עד שהמלחמה הסתיימה. אחרי סיום הצבא חזרתי לעבוד בשק"מ עד לפרישתי בנובמבר 2016.

בשנת 1975, הכרתי את בעלי. בשנת 1976, התחתנו ובשנת 1977, נולדה בתנו מירב. גרנו אצל סבתא רותי עד שמירב בתי הגיעה לגיל 3.5. אז, עברנו לבית משלנו בקריית מלאכי. נולדו לנו עוד 3 בנים רועי, ברק, ורזיאל. כולם גדלו ונישאו ואני ובעלי נשארנו לבד. הגוזלים פרסו כנפיים ועפו…

יש לנו נכדים מקסימים, שהגדול בן 18 והקטן בן שנתיים. בעלי עובד בצבא ובעוד שנתיים יוצא לפרישה. מקווים להיות בריאים ולהמשיך עד 120. אוהבים את החיים ואת הילדים והנכדים ושנמשיך ככה. אנחנו גרים במושב חצב ונהנים וכייף לנו לגור שם.

אני היום בפרישה מהעבודה ונהנית מכל מה שאני עושה. אני מתנדבת בכמה מקומות ואוהבת את מה שאני עושה.

 

הזוית האישית

אמיר – היה לי כייף להיפגש עם סבתא לעיתים יותר קרובות מבדרך כלל. דינה – היה לי כייף לראות את כולם ולהיפגש עם אמיר, לשוחח איתו ולחלוק איתו דברים.

מילון

שק"מ
שרות קנטינה ממונע

ציטוטים

”במלחמת ששת הימים, כאשר הייתה אזעקה, היינו רצים לתוך התעלות שעשינו עם שקי חול.“