מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדות במלחמת העולם ה – 2

ילדותה של לובה בטשקנט

הקשר הרב דורי- סיפורה של לובה גילנקו

"הכל התחיל בזה שנולדתי בטשקנט באמצע מלחמת העולם השנייה. אמי ילדה אותי בבית חולים בטשקנט. שנה לפני כן, בעיר בשם קירובוגרט שברוסיה סיפרו לי שדודתי – חיה מורגנשטרן רופאה במקצועה הייתה בבית החולים בעיר והזהירו אותה ופינו את רוב האנשים כי הנאצים היו קרובים לשם והם רצו להפציץ את בית החולים. היא לא הלכה, היא נשארה עם החולים ועם הרופאים שהיו שם. הפציצו וכל מי שהיה שם מת. לאחר חצי שנה, אמא שלה דאגה ושלחה מכתב לצבא עם שאלה ״איפה היא״?. לאחר כמה חודשים הצבא החזיר להם מכתב והיה כתוב בו שהיא נשארה בבית החולים עם כל מי שהיה שם ושהייתה הפצצה והיא מתה בהפצצה. הם שמרו את המכתב הזה כמה שנים ולאחר מכן נעלמו עקבותיו של המכתב.

בתום המלחמה סבתא שלי נסעה לשם והיא ראתה מצבה במקום שבו הייתה ההפצצה. היה לנו קשה להשיג אוכל בזמן המלחמה כי כמעט את כל האוכל שלחו לצבא כדי שהם לא יהיו רעבים ושהם יהיו ערניים. בסוף המלחמה, הרבה אנשים שברחו  לטשקנט במלחמה חזרו לבית שלהם, אבל הרבה אנשים ראו שלא היו בתים היה רק אדמה עם הריסות של בתים.  גם הבית של אמי היה הרוס והיא קיבלה בטשקנט חדר בתוך בית גדול. אנחנו היינו שמחים שהייתה לנו קורת גג מעל הראש ושהיה לנו מקום טוב לישון בו ולגור בו.

אני הייתי הילדה היחידה בקומה בין הרבה אנשים מבוגרים ממני. כולם אהבו אותי כאילו שהייתי בתם הקטנה. השכנים היו משחקים איתי והיו מאכילים אותי במאכלים המיוחדים שהיו להם באותה עת. הזמנים היו קשים מנשוא כי זו הייתה התקופה של סוף מלחמת העולם השנייה. ההורים שלי הלכו לעבוד אחרי המלחמה ואני הלכתי לגן הילדים שבעיר.

בשנת 1951 עברנו לגור בדירה בבניין קטן ושם נולד אחי הקטן בשנת 1952. לאחי קוראים גרגורי לאמי ז״ל קוראים אטל לאבי ז״ל קוראים איסיי ולסבתי ז״ל ז'ניה.

את בעלי ולדימיר היכרתי בלימודים בשנת 1961. הוא היה עוזר לי בשירטוטים מיוחדים במקצועות הטכניים ואני הייתי עוזרת לו בתרגומים מגרמנית לרוסית. ביחד היינו צוות לעניין. באחד הערבים כשסבא נשאר לעזור לי בעבודת הגמר שלי הוא הציע לי נישואים. בשנת 1963 התחתנו כשהייתי בת 20. בשנת 1964 בעלי התגייס לצבא הרוסי. הוא שירת בחיל האוויר הרוסי ושירת כמנהל התפעולי של הבסיס. בגלל שבעלי היה כל כך מוכשר הוא גם עשה עבודות עבור המפקד שלי שלמד באוניברסיטה באותה העת. אחרי שהוא השתחרר נולדה לנו בתנו הבכורה ז׳אנה. אחרי 4 שנים (1973) נולדה לנו בתנו הקטנה אלינה והמוכשרת. בשנת 1992 עליתי לארץ עם בעלי בעקבות עליית בתי הצעירה לארץ ישראל.

עד אז בתי גרה אצל קרובי משפחה רחוקים מצד בעלי. כשעלינו לארץ ישראל היא עברה לגור איתנו בחולון. בתי הצעירה התחילה ללמוד. בשנת 1993, אמי הגיעה לביקור בישראל עם בתי הבכורה והיא (בתי הבכורה) עלתה ארצה.

אנחנו התחלנו לעבוד כדי לפרנס את משפחתנו וכדי לאפשר לבנותינו ללמוד. לאחר כמה שנים שתי בנותיי התחתנו והביאו נכדים.

מילון

טשקנט
טַשְׁקֵנְט (באוזבקית: Toshkent; תרגום מילולי \"עיר האבן\") היא בירתה של אוזבקיסטן. טשקנט נמצאת במזרח המדינה, והיא בירת המחוז הנקרא על שמה. טשקנט נוסדה בתקופת כיבושי אלכסנדר הגדול והייתה בעת העתיקה מרכז מסחרי חשוב, במיוחד לאור מיקומה בדרך המשי.

ציטוטים

”בשנת 1992 עליתי לארץ עם בעלי בעקבות עליית בתי הצעירה לארץ ישראל“