מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדות בלונדון בזמן מלחמת העולם השנייה

אופיר וסבא בנימין
קבוצת הכדורגל. בנימין כורע, שני משמאל
סיפור ילדות בלונדון ועלייה לארץ של סבא בנימין סולר

שמי בנימין סולר, סבתא שלי נולדה בפולין בשנת 1876 ועברה לאנגליה בשנת 1903. אבא שלי נולד בדרום-אפריקה בשנת 1912 ואמא שלי נולדה בלונדון בשנת 1917.

אבא שלי עבד עצמאי בלונדון כל החיים. כשאמא שלי היתה צעירה היא עבדה בחנות פרחים ואחרי שנולדתי היא לא עבדה. אמא ואבא התחתנו בשנת 1936 ואז נולדתי בלונדון שבאנגליה, בשנת 1941, בזמן מלחמת העולם השנייה. אחות שלי נולדה בשנת 1948.

הפגזות בלונדון (הבליץ) בזמן מלחמת העולם השנייה

כשהייתי ילד בן שלוש הייתי בבית ספר כי ההורים שלנו הלכו לעבוד ושמו אותנו בכיתות במקום להסתובב ברחובות. באזור בית הספר נפלו פגזים ואחד נפל ממש קרוב לבית הספר ושבר את כל החלונות ועשה נזקים. אנחנו יצאנו מהמקרה הזה בשלום.

סבא בנימין כילד בלונדון

המלחמה באנגליה הסתיימה ב-1945 ואז צורת החיים חזרה איכשהו לנורמלית. היה גיוס צבאי באנגליה אחרי המלחמה אבל היה לי מזל שהם סיימו את הגיוסים שבועיים לפני שהם קראו לי…

חגיגת בר המצווה

חגגו לי בר-מצווה בשנת 1954. בר-המצווה היה באולם גדול עם הרבה אורחים. היה מאוד שמח עם כל ה-200 איש. היה לי מזל שסבתא שלי היתה שם ורקדתי איתה. היא נפטרה שנתיים אחרי זה ב-1956, היא לא דיברה אנגלית טוב אבל היא דיברה יידיש. היו לה 5 ילדים (3 בנות ו-2 בנים).

אני אהבתי מאוד כדורגל והייתי שחקן טוב. ב-1956 שברתי את הרגל בגלל הכדורגל ולא יכולתי לשחק שנתיים.

קבוצת כדורגל. בנימין יושב שני משמאל

הייתי חבר במועדון נוער, מגיל-14 עד גיל-19 הייתה לי תקופה פנטסטית. עד היום, 60 שנה אחרי, עדיין יש לי חברים טובים משם. היה לי חבר במועדון שעבד בבית דפוס. הדפיסו שם חוברת שנקראת Jewish Observer and Middle East Review. התחלתי לקרוא הרבה חומר על ישראל והחלטתי שיום אחד אני אעלה לארץ ישראל.

החיים בארץ

התחתנתי בשנת 1962. יש לי בן אחד שנולד באנגליה בשנת 1965 (אדם), בת אחת שנולדה באנגליה בשנת 1969 (ליאורה).

עליתי לארץ עם המשפחה בשנת 1970, גרנו במושב "הבונים". ב-1972 עברנו למושב רגבה בגליל המערבי. בשנת 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים והתגייסתי לצבא לשלושה חודשים. בשנת 1974 נולדה במושב רגבה יעל, הילדה הקטנה שלי.

מושב רגבה היה מושב שיתופי אבל היה דומה מאוד לקיבוץ. הדבר היחיד שלא היה דומה זה שהילדים ישנו בבית ולא היה חדר אוכל. רגבה היה מקום יפה, קרוב לים וגם קרוב לנהריה. עבדנו קשה מאוד ואני עבדתי בכל הענפים – רפת, מפעל רהיטים, לול, מנהל מכולת ל שלוש שנים, פרדס, ועוד…

אחר כך היו לי 4 שנים במפעל מילוז בגליל המערבי (מפעל מיצים). שלחנו את התוצרים לכל העולם. הייתה תקופה טובה ונהניתי מאוד. אחרי זה נפרדתי מאשתי בשנת 1990 ועברתי לאנגליה, שם פגשתי את הייזל והתחתנו בשנת 1993. כשהייתי באנגליה עשיתי קורס להיות נהג מונית בלונדון, סיימתי את הקורס אחרי שנתיים וחצי והתחלתי לעבוד.

משפחה

ליאורה, הבת שלי נישאה להראל בספטמבר 1997 ויש להם 3 ילדים: גל בן ה-17 (15.4.2000), גפן בת ה-15 (12.4.2002) ושני בת ה-12 (28.1.2006). הם גרים ברגבה.

אדם, הבן הבכור שלי נישא לדברה באנגליה באפריל 2003. יש להם בת אחת. קוראים לה איימי בת ה-14 (23.10.2003). הם גרים בלונדון, ואיימי הולכת לבית ספר יהודי. הם באים לישראל מידי פעם.

יעל, הבת הקטנה שלי, התחתנה עם עמית ביוני 2003  ונולדו להם 3 בנות-מאיה בת ה-13 (12.7.2004), אופיר בת ה-11 (1.6.2007) ושחר בת ה-7 (26.5.2011). יש להם כלבה בשם לולה, היא בת 5.

היום…

החיים שלי נמשכים כרגיל, אני התחתנתי ויש לי הרבה חברים. יש לנו חיים נורמליים עם בית יפה. זה כיף מאוד לגור קרוב לים בנהריה ובעונה אני הולך 6 פעמים בשבוע לשחות. זה דבר שלא היה לי באנגליה: המים שם קרים מידי!!!

הזוית האישית

סבא בנימין: "זה טוב לגור קרוב לנכדים והילדים ולראות איך הם גדלים יום יום. היום החיים שלנו טובים ומלאי אושר ואין יותר טוב מזה….."

מילון

הבליץ
הכינוי שניתן להפצצות הכבדות של לונדון בפרט ושל ערי בריטניה בכלל על ידי חיל האוויר של גרמניה הנאצית, כחלק מהקרב על בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה.

ציטוטים

”זה טוב לגור קרוב לנכדים והילדים ולראות איך הם גדלים יום יום“