מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדות בביתם של גויים

בניין עתיק בשטרסבורג
גשרים עתיקים בשטרסבורג
סיפורה של מיילדת

שמי קולט. מקור שמי הוא צרפתי והשם העברי שלי הוא לאה. הורי קראו לי כך סתם כי אהבו את השם הזה.

שם משפחתו של בעלי לשעבר הוא בייליס וכך שמי עד היום. לפני חתונתי שם משפחתי היה בורג. נולדתי בשטרסבורג שבצרפת בשנת- 1938, וכל יום שאני חיה ובריאה ונושמת אני מרגישה כאילו נולדתי מחדש. המיקום שלי במשפחה הוא שניה מתוך משפחה קטנה של שתי בנות. יש לי אחות מקסימה שעד היום אני והיא בקשר מעולה ושמה אליאן.

כיום הורי כבר נפטרו ז"ל. בתור הבת הקטנה במשפחה, הרגשתי טוב כי הייתי בת הזקונים של ההורים שלי. אך ההורים תמיד הקפידו לשמור על יחס שווה ביני ובין אחותי.

בצל המלחמה בצרפת- ילדות בביתם של גויים

גדלתי בעיר שטרסבורג שבצרפת. זו העיר הגדולה ביותר בחבל זה ארץ זה והעיר השביעית בגודל אוכלוסייתה בצרפת. שטרסבורג ממוקמת סמוך לגבול צרפת-גרמניה, ופעמים רבות בהיסטוריה עברה העיר משלטון גרמניה לצרפת, דבר שהשפיע רבות על תרבותה. הקהילה היהודית בשטרסבורג היא מהעתיקות והידועות באירופה.

תמונה 1

היתה לי בתחילה ילדות רגילה. הכל היה ניראה רגיל ושקט, הייתה לי ולמשפחתי שיגרה רגילה. הייתי בגן בעיר ואחותי שכבר הייתה מספיק בוגרת למדה בבית הספר הרגיל עם שאר חברותיה. הורי עבדו והיו עסוקים רוב היום וכך הכל התנהל רגיל עד שהיטלר עלה לשלטון בגרמניה ומלחמת העולם השנייה החלה. פתאום התחיל להיות מתח ברחובות וכולם כבר הבינו לבד שהסוף קרב מאוד כי אנחנו בגבול עם גרמניה.

כשהוריי שמעו שהחיילים הגרמנים בדרך לעיר בה אני ומשפחתי גרים הם החליטו לברוח. מיד ארזנו את כל מה שיכלנו ונסענו רחוק מן העיר וכשהגענו לאן שהגענו, הורי שמו אותי ואת אחותי בכפר, בבית של משפחה גויה שהם הכירו, וברחו ליער הסמוך. כל חודש היו באים לבקר אותנו באמצע הלילה, וגם משלמים למשפחה ששמרה עליי ועל אחותי. כך, מידי חודש היו חוזרים מן היער ועושים את אותו דבר ותמיד הם היו באים בהפתעה כדי שאף אחד לא יוכל להסגיר אותם לנאצים.

אני זוכרת שתמיד חיכינו, אני ואחותי, לבואם ותמיד התגעגענו אליהם, ותמיד היו לנו פחדים שמא יקרה להם משהו ביער, או שהנאצים יתפסו אותם. אך ברוך ה' הם תמיד חזרו בריאים ושלמים ממקום מחבואם וכך הכל המשיך עד לסוף המלחמה. בסוף המלחמה הוריי באו לקחת אותי ואת אחותי בחזרה איתם מבית הגויים וחזרנו כולנו ביחד לעיר שטראסבורג בריאים ושלמים לאחר הטלטלה הארוכה שעברנו בחסדי שמים מרובים. כשהגענו הבנו לצערנו הרב שלא נשארו הרבה מהיהודים בעירנו ובכלל באירופה וכמעט כולם נספו על ידי הנאצים ימ"ש.

תמונה 2

בית הכנסת הישן בשטרסבורג

מנהגים ומשחקים בילדות

ההורים שלי לא היו כל כך דתיים אז לא נהגנו לקיים ולחגוג הרבה חגים וכו' אך היה חשוב להם שנשב ונשקיע בלימודים, כי הם דאגו לעתיד שלנו. הייתי תלמידה חרוצה והשקעתי המון בלימודים וכיום אני שמחה על זה, כי יכולתי לגדל את ילדי ללא לחץ כלכלי. אני זוכרת שאמא שלי היתה מכינה מאכלים צרפתים רבים שמאוד אהבתי. אימי תמיד הייתה שרה לנו שירי ערש לפני השינה בכל לילה, ואני זוכרת שגם אחרי שהתחתנתי הייתי שרה שירים אלו לילדי, אך איני זוכרת כבר את המילים של השירים.

מכיוון שהילדות שלי לא הייתה ילדות רגילה ובריאה כמו הילדים של היום, בעקבות השואה שהתחוללה באירופה, אז לכן תמיד אני ואחותי היינו משחקות רק בבית או בחצר במשחקים שיצרנו לעצמנו כמו: תופסת. אלה  משחקים שילדים משחקים עד היום עם חבריהם. לא הייתי בגן. בעקבות השואה התפתחנו לבד, אך לאחר השואה נכנסנו לבתי ספר בשטרסבורג. לא זוכרת את שמו של בית- הספר. אני זוכרת שהיו לי הרבה חברות בבית- הספר, אך המורים לא ממש אהבו אותי כי הייתי ילדה קצת מרדנית.

לאחר- מכן המשכתי לתיכון באותו אזור ואז הלכתי ללמוד במכללה לרפואה. אירוע משמח שאני זוכרת היה כשאחותי סיימה את לימודיה. אני הייתי בגיל ההתגברות ועשינו כל המשפחה מסיבה לכבוד סיום הלימודים שלה, וזה היה רגע משמח מאוד. אירוע עצוב בשבילי ובשביל משפחתי היה כשדוד שלי נפטר בגיל צעיר ממחלה קשה שתקפה אותו.

עבודה ומשפחה

מקום העבודה הראשון שלי היה בבית החולים בצרפת. רכשתי את לימודיי בצרפת בתור מיילדת ולאחר עלייתי לארץ הפכתי למיילדת בביה"ח- שערי- צדק ובביקור- חולים שבירושלים. מקצוע זה גרם לי לסיפוק רב ומאוד נהנתי מעבודה זו. עסקתי כמעט כל חיי במקצוע זה וגם לאחר הפרישה המשכתי ללכת לשערי- צדק להמשיך את עבודתי כמתנדבת וללא שכר ורק ממש לאחרונה הפסקתי ללכת.

עליתי לארץ בשנת- 1964, בהיותי בגיל 26. עליתי עם משפחתי לארץ והתאקלמתי במהירות וללא קושי רב. הגענו לירושלים כי משפחתי החליטה לעלות לארץ- ישראל והצטרפתי אליהם ובחרנו את ירושלים, כי אבי רצה לגור בה. העלייה לארץ הייתה מרגשת מאוד, הגשמתי את החלום הגדול מכל חלום שלי ושל יהודים רבים שלא זכו לנשק את אדמת ארץ ישראל. הרגשתי כאן חיבור חזק ואמתי לקב"ה. הכרתי את בעלי בשידוך והתחתנתי בגיל- 30.

החתונה הייתה קטנה ומצומצמת, באולם בבני- ברק וכשנה לאחר החתונה נולדה לי בתי הבכורה. יש לי תשעה ילדים והרבה מאוד נכדים. אני לא זוכרת את מספרם כי הם רבים וכל הנכדים שגרים בארץ ישראל באים רבות לבקר אותי. את הנכדים בחו"ל אני טסה לבקר מידי פעם. לא שרתי בצבא ובילדותי עברתי את השואה. בבגרותי עברתי את שאר מלחמות ארץ- ישראל. מלחמות אלו לימדו אותי רבות לגבי המשך חיי ואיך לנהל אותם ולדעת לבחור דברים בצורה הנכונה והטובה ביותר. זה גרם לי ללמוד להסתכל על דברים מזווית שונה וטובה יותר ומקבלת יותר.

אנו חוגגים את כל חגי ישראל, כל משפחתי ונכדיי ואפילו ניניי. החגים האהובים עלי הם החגים בחודשי אלול ותשרי, מכיוון שמרגישים בתקופה זו את אימת הדין ושהקב"ה קרוב אלינו דווקא בחודשים אלו, יותר מתמיד וזה משרה עלי אוירה מעוררת ומרגשת כל פעם מחדש.

עיסוקי הראשי הוא מיילדת ותמיד רציתי להיות כך כבר מהיותי ילדה קטנה. היום אני כבר מבוגרת מידי בשביל ללמוד. ילדיי, חלקם גרים בארץ- ישראל וחלקם בארצות שונות כמו:  מיאמי, ניו -יורק, אנגליה, ספרד וקנדה תחושתי בנושא היא טובה כי הם מגשימים שם את היעוד שלהם ומה שהכי טוב בשבילם טוב בשבילי. אני חושבת שמאוד חשוב ללמוד דברים טובים שאפשר לתרום בהם ולעזור לאחרים . כיום אני כל היום בבית מנסה להעסיק את עצמי ולפעמים הולכת לבקר את נכדיי או סתם לטייל בקניונים ובחנויות שונות.

הזוית האישית

סיפורה של קולט תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, בסיוע המורה שושנה קירשנבוים

מילון

מלחמת העולם השנייה
מלחמת העולם השנייה- היא המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות. מספר החללים במלחמת העולם השנייה (לפי ההערכות המקובלות) כ-64.5 מיליון בני אדם, יותר מבכל מלחמה אחרת בהיסטוריה. במהלך מלחמת העולם השנייה התרחשה גם השואה – רצח עם שיטתי בו נרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם כשישה מיליון יהודים. המלחמה העולמית איפשרה לנאצים להחריף באופן קיצוני את פעולותיהם נגד היהודים. לפני המלחמה התמקדה מדיניותה של גרמניה הנאצית בעיקר באפליית יהודים ובעידוד הגירתם. בזמן המלחמה, לאחר שכבשו שטחים נרחבים באירופה, עברו הנאצים לפעולות חריפות הרבה יותר כלפי היהודים: ריכוזם בגטאות ובמחנות, ושילוחם למחנות השמדה לצורך רצח עם שיטתי והשמדה המונית, שבוצעו מתוך קנאות אידאולוגית אנטישמית קיצונית. מלבד היהודים, הושמדו במהלך המלחמה גם עשרות אלפי צוענים, ועשרות אלפי נכים, מוגבלים שכלית, הומוסקסואלים, בונים חופשיים, אזרחים פולנים ושבויי מלחמה מברית המועצות.

ציטוטים

”מאוד חשוב ללמוד דברים טובים שאפשר לתרום בהם ולעזור לאחרים “

הקשר הרב דורי