מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותה של יהודית תושיה בחיפה

חוויות ילדות

ילדות בארץ ישראל

שמי תושיה יהודית, נולדתי ברומניה בשנת 1948. משפחתי עלתה מרומניה כשהייתי בת שנה בשנת 1949. משפחתנו בת שלושה נפשות, אני בת יחידה להורי.

עלינו ארצה בשנת 1949. אבא שלי מצא בית נטוש בחיפה, הם ניקו אותו וגרנו שם שלושתנו. אני בת יחידה. הכרנו כמה משפחות, שגם עלו איתנו מרומניה. לא ידעתי את השפה והתחברתי עם כמה בנות בגילי, היינו בנות ארבע כשהלכנו יחד לגן ואחר כך לבית הספר, שם למדתי את השפה העברית.

בבית קראו לי בשם רומני יטי והמורה בכיתה א' החליפה לרוב הילדים את השמות לשמות עבריים. לי  החליפו את השם לשם – יהודית.

חוויות ילדות

בבית הספר השיעורים שאהבתי במיוחד היה כלכלת בית ותפירה. בשעות אחר הצהריים, אחרי הלימודים, יצאנו לרחוב, נהגנו לשחק במשחקי חצר: קלס, חמש אבנים, קפיצה בחבל, מחבואים ותופסת. כאשר החשיך אמא קראה לי הביתה לאכול ולקרוא ספר לפני השינה, כי לא הייתה טלויזיה

חגים שאהבתי

בחג חנוכה, אהבתי את הדלקת הנרות, הסופגניות שסבתא הייתה מכינה והיינו משחקים בסביבון מיוחד מעופרת יצוקה. אחרי הרבה זמן הסביבון נעלם ולא ידעו איפה הוא.

חג חנוכה אהבתי הדלקת הנרות וסופגניות

בחג פורים, אהבתי להתחפש בפורים ואמא שלי תמיד מצאה לי תחפושות מאוד מקוריות. אמי וסבתי היו מכינות עוגיות לפורים וגם אוזני המן. היינו מכינות צלחות עם משלוח מנות לכל השכנים. היום, גם אני מכינה לנכדים שלי את כל העוגיות שסבתי הייתה עושה לי.

פסח, אהבתי מאוד את כל ההכנות לחג פסח הנקיונות ואת כל התבשילים שאמי וסבתי היו מכינות ואת ערב ליל הסדר, כשכולם ישבו סביב השולחן הערוך וקראנו בהגדה ושרנו שירי פסח ואכלנו מכל המטעמים הטעימים.

תמונה מהילדות שלי בחיפה

כל שבת היינו הולכים לטייל אני והורי. היה מקום מסוים שהוא מופיע בתמונה עמוד ליד הרכבת הישנה, היה שם צלם שהיה מסתובב שם וצילם אותנו ליד העמוד הייתי בת 5 שהתמונה צולמה.

אור ונתינה

יש לנו שכנה שקוראים לה שרה בת 85. בכל חג וכל שבוע באים אליה מביאים לה עוגות. אנו עוזרים לה בכל מיני דברים, למשל, פעם אחת ניקינו לה את החצר ואת הבית. בחנוכה הבאנו לה סופגניות ולביבות והיה מאוד כיף.

 

קישור לסיפור: מיאסי לחיפה באנייה "גלילה"

הזוית האישית

יאיר משתתף בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתא יהודית ומתעד את סיפורי ילדותה.

מילון

הענקה
הענקה, מסירת דבר חומרי או רוחני (כגון: כסף, אהבה, מתנה וכו') לידי הזוּלת ללא רצון או ציפיה לתמורה

ציטוטים

”לזקן שבבני אדם יש תמיד תקווה להאריך את חייו עד יום המחרת.“