מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדות אבודה

סבתא מחזיקה כדור שלג בשנת 1950 ברמת גן
סבתא ומשפחתה חוגגים יום הולדת בגבעתיים
החוויות שלי בילדותי בזמן העלייה לישראל

שמי ינאי קרן, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי סבתא שלי סיפרה לי שהיא חוותה בחייה הרבה מלחמות, אז רצינו לספר לכם על אחת המלחמות שסבתא עברה, מלחמת עולם השנייה ועל המשך חייה לאחר מכן.

סבתא מספרת: ״נולדתי בטריפולי שבלוב וגדלתי שם עד גיל תשע. כשהייתי בת תשע התחילה מלחמת העולם השנייה. כשהתחילה המלחמה משפחתי ואני ברחנו למדבר. לא היה לנו אוכל ומים. אכלנו רק מה שהערבים גידלו. בגמר המלחמה חזרנו לטריפולי ולאבא שלי לא הייתה עבודה, אז לא היה לנו כסף ללימודים.

אהבתי מאוד ללמוד אבל ההורים שלי אמרו שאין כסף לבית ספר. אז כל בוקר קמתי, התלבשתי בבגדי בית ספר וחיכיתי מחוץ לבית הספר והסתכלתי על הילדים שהיו לבושים בסינור שחור וצווארון לבן. זאת הייתה התלבושת של בית הספר. כשנגמרו הלימודים חזרתי הביתה ובכיתי. אחר כך הכנתי בובות מסמרטוטים ותפרתי בובות קטנות משאריות של בד.

אבא שלי נסע לטוניס למצוא עבודה. כשהוא מצא עבודה כל המשפחה עברה לטוניס. חיינו בטוניס שלוש שנים ושם למדתי צרפתית. מאוד נהניתי בטוניס ואהבתי ללמוד שם. בגיל שלוש עשרה עלינו לארץ וגרנו במשך שנה בעין הוד שהיה כפר ערבי. אחרי שנה בנו מושב שנקרא צרופה ועברנו לשם.

לא אהבתי את החיים במשק אז עברתי לגור אצל דודתי ברמת גן. לא יכולתי להמשיך ללמוד. בגיל ארבע עשרה עבדתי במשק בית. אחר כך למדתי בבית ספר לנערים עובדים ארבע שנים.

היום אני סבתא לשנים עשר נכדים ואני שמחה ומאושרת. אומנם התחתנתי עם האהבה הכי גדולה בעולם והתאלמנתי בגיל חמישים, אבל המשכתי בחיים והיום אני בזוגיות.״

הזוית האישית

סבתא וינאי: היה לנו מאוד כיף ומעניין לקחת חלק בתכנית הקשר הרב דורי.

מילון

משק בית
משק בית הוא יחידת מגורים בסיסית בה מתרחשות פעילויות יומיומיות כגון פעילות צרכנית אישיות או משפחתיות, גידול ילדים, פעולות התחזוקה הנדרשות לבית מגורים ועוד. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אחרי נפילה צריך לקום ולהמשיך הלאה ולא לאבד תקווה“