מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותי ונעוריי בישראל

נכדי איתי במהלך המפגשים
בשירות מילואים במלחמת לבנון
החיים בישראל בעשור הראשון

נולדתי בשנת 1942, להוריי הניה ואברהם טבצ'ניק בעיר רמת גן אימי זכרונה לברכה עלתה ארצה בגיל חמש מהעיר קובנה בפולין ואבי אברהם זכרונו לברכה עלה ארצה עם חברת צעירים שעלו מהעיר רובנה בפולין. אמי הייתה גרה ברחוב נווה שאנן בתל אביב שם היתה להוריה מאפייה.

אבי עלה ארצה עם חבורת צעירים בשנות השלושים ועבד בעבודות מזדמנות בעיקר בבנין.

טקס שבעות בגן הילדים
טקס ט"ו בשבט בגן הילדים

הוריי הקימו את ביתם בעיר רמת גן שהיתה עיר קטנה מוקפת פרדסים. נולדו להורי שלושה ילדים. אחי הבכור מנחם הקרוי על שם סבי נולד ב- 1934 ואילו אחותי אסתר הקרויה על שם סבתי נולדה בשנת 1946. אני נולדתי בחג החנוכה ולכן ניתן לי השם יאיר. ברמת גן הקטנה של אותם ימים גני הילדים לא היו בקרבת הבית. זכורה לי דרך ארוכה שעשיתי כל בוקר לגן בדרך עברנו ליד רפת והתעכבנו לראות את הפרות ואילו בדרך חזרה זכור לי שההיינו עוברים ליד הספר השכונתי יושבים על הכסא המסתובב והוא היה מתיז מים עלינו להנאתנו. בשנת 1948 בתקופת מלחמת השחרור זכור לי מסיפוריה של אמי שמטוס מצרי טס מעל שמי רמת גן והטיל פצצה על עירנו. כל ההורים בשכונה אספו את ילדיהם הקטנים ורצו לחדר האוכל של בית הספר השכונתי ששימש גם כמקלט לשכונה. בעקבות אירוע זה אמי נהגה לומר שהיא מקווה שזו המלחמה האחרונה ושיאיר בנה הקטן יגדל לעולם של שלום. לצערי גם אני עברתי כבוגר כחמש מלחמות ועדיין אנו מתפללים שילדינו ונכדינו יגדלו בעולם של שלום. כשסיימתי את בית הספר העממי יצאתי לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה. עבדתי במסגריה ביום ובשעות הערב למדתי בבית ספר מקצועי. באותה תקופה

שיחקתי כדורגל בקבוצת הנערים של הפועל רמת גן. המסגריה בה עבדתי הייתה סמוכה לבית חרושת עלית הידוע מרמת גן שהפיץ את ריח השוקולד הנפלא למרחקים. למפעל עלית הייתה קבוצה כדורגל ששיחקה בליגה למקומות עבודה והם הזמינו אותי לשחק איתם ובתום המשחק היינו מתכנסים בצריף שהיה בחצר המפעל ושימש לנו כחדר הלבשה ומקלחת ובסיום כל משחק זכיתי לקבל ממנהל הקבוצה שתי חפיסות שוקולד שאותם הבאתי הביתה בגאווה גדולה. בתחילת סיפורי אני מציין שאמי הייתה בת למשפחת אופים. לדודי אח אמי הייתה מאפיה ברמת גן שהייתה סמוכה למפעל עלית.

אני במשחק כדורגל

זכור לי שמדי פעם בעיקר בימי חמישי הייתי בא לסייע לדודי בעבודתו במאפייה ימי חמישי היו ימים ובעיקר לילות שבהם העבודה הייתה רבה בגלל הצורך באפיית חלות לשבת. העבודה הייתה כמובן בלילות. תפקידי היה בעיקר להדביק את המדבקות עם שם המאפיה בקצה החלה. כנער צעיר התוודעתי

לעבודה הקשה במאפייה. היה במאפיה מיכל מתכת ענק עם זרוע ארוכה בתוכו שהייתה מערבלת את הבצק דודי היה לוקח גושי בצק מהמיכל מרדד בידיו על שולחן עץ ענק וקולע צמות מהבצק שהיו הופכות לחלות קלועות לאחר אפייתן. גם הכנסת החלות לתנור לאפייה הייתה עבודה לא קלה חלות הבצק היו מסודרות על המגש ודודי עם המרדה היה מכניס אותם לתנור. בבוקר יום שישי היה מגיע העגלון עם עגלתו מעמיסים את החלות על העגלה העגלון היה יוצא לחלק את החלות בחנויות. בגיל 18 התגייסתי לצבא במהלך קורס מכי"ם נפצעתי בידי במשחק כדורגל ונאלצתי לפרוש מהקורס. העבירו אותי לסדנא המטפלת בתיקוני טנקים. בבואי לסדנא כחייל חדש ראיתי קבוצת חיילים המשחקת כדורגל אחד השחקנים שזיהה אותי מהיותי שחקן ברמת גן הביא אותי לקבוצה שהתכוננה לתחרות מול סדנת בת גלים שהייתה משופעת בשחקנים מהליגה הבחירה. במשחק זה הצטיינתי ומפקד הפלוגה הזמין אותי להיות המזכיר שלו. את שירותי הסדיר סיימתי בסדנת ג'וליס כמזכירו של מפקד הפלוגה. לאחר שחרורי מהצבא בגיל 21  הכרתי את מאשה לבית ורשבסקי מרמת גן ולאחר חברות של שנה נישאנו ועברנו לגור בבית שמש.

בית שמש הייתה עיירה קטנה שמנתה כעשרת אלפים תושבים. רעייתי המשיכה בלימודיה בירושלים ואילו אני התחלתי לעבוד במפעל לייצור תריסים שהיה שייך לקרוב משפחה. ברבות הימים נודע לאנשי הכדורגל בעיר על כך שבעברי שיחקתי ברמת גן והם ביקשו ממני להצטרף לקבוצה המקומית. בבית שמש שיחקתי שבע שנים ובתקופה זו התחלתי גם פעילות התנדבותית כמדריך נוער. עם הזמן נכנסתי לפעילות באגף הנוער של העיריה ובהמשך הדרכתי בבתי הנוער ורכזתי לאחר מכן את החינוך החברתי בתיכון.

מפגש עם המשפחה בסיום קורס קצינים

ששת ילדי נולדו בבית שמש אייל, טלי, אסי, גילי, רחלי ונועה.

עם שמעון פרס בכנס קליטת עלייה

בשנת 1967 גויסתי למילואים והשתתפתי במלחמת ששת הימים, חשבנו שזו תהיה המלחמה האחרונה ונוריש לילדינו ארץ שקטה ובוטחת. לצערי, מאז המלחמה ההיא השתתפתי גם במלחמת יום הכיפורים ובשלום הגליל בלבנון, בתחילת שנות ה70 התחלתי לעבוד כמדריך נוער במוסד השייך לעליית הנוער ובהמשך עברתי לרכז את החינוך החברתי בתיכון ע"ש שייבר. תפקידי היה מנהל מחלקת התרבות והשכונות בהסתדרות בבית שמש בתפקידי הבא שימשתי כמזכיר העיר בית שמש וכעוזרו של ראש העיר. עם חילופי השלטון בבית שמש עזבתי את העירייה והתמודדתי בבחירות להסתדרות. בתפקידי בהסתדרות עסקתי בתחום האיגוד המקצועי ליוויתי מאבקים לשמירה ולהגנה על זכויות העובדים, ובהגעי לגיל פרישה סיימתי פרק ארוך וחשוב בחיי.

גם אם הפרישה מהעבודה הסדירה חייו של האדם אינם מסתיימים. את פעילותי והידע שצברתי בכל השנים הפניתי לפעילות במסגרת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. בבית דין זה פעלתי כשש שנים כנציג ציבור ומגשר, פעילות זו גרמה לי לסיפוק רב. כיום אני עומד בראש ארגון של גמלאים בעיר מודיעין העוסק בפעילות תרבותית וחברתית לטובת האזרחים הוותיקים של מודיעין והסביבה.

 

הזוית האישית

הייתה לנו חוויה משותפת, אני למדתי מסבא על קורות המשפחה מהצד שלו וסבא אומר שהוא נהנה לשבת איתי ולספר לו.

מילון

מרדה
מגש מעץ עם זרוע ארוכה להכנסת בצק לתנור האפייה.

בית ספר עממי
כך נקרא בעבר בית ספר אליו עובר התלמיד לאחר הגן כיום נקרא בית ספר יסודי.

מסגריה
בית מלאכה המייצר עבודות ממתכת לדוגמא גדרות שערים וסורגים

בית חרושת עלית
מפעל גדול ברמת גן לייצור שוקולד ומסטיקים

עגלון
נהג של עגלה עם סוס

ציטוטים

”גם אני עברתי כבוגר כחמש מלחמות ועדיין אנו מתפללים שילדינו ונכדינו יגדלו בעולם של שלום. “