מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותי והמסע העצמאי שלי בארץ ישראל

סבא עמוס עקב ואני בתכנית קשר רב דורי
דרכון של סבא עמוס
זיכרונות ילדות

שמי עמוס עקב, נולדתי בשנת 1943 בתוניסיה בעיר טוניס. שם אבי (זיכרונו לברכה) שלום עקב שם אמי (זיכרונה לברכה) פורטונה ברנס. כשהייתי ילד קטן לאבי הייתה סנדלרייה ובחצר גדלנו עיזים, כבשים, ברווזים.

בשנת 1948 כשהייתי בן 5, עלינו לצרפת אבי, אמי, אני ושני אחיי. הפלגנו באנייה מתוניסיה לצרפת. הוריי ואחיי עלו ארצה כעבור שנה. הייתי חולה, ולכן  נשארתי בבית החולים לבד במשך 4 וחצי שנים ללא הוריי ומשפחתי. הרופאים השגיחו עלי, בבית החולים עד להחלמה. זכור לי כי חשתי געגועים כילד קטן. האחיות והילדים כל הזמן הרגיעו אתי, אהבו אתי ולא נתנו לי לבכות ולהיות עצוב.

בגיל 10, בשנת 1953 עליתי ארצה. בארץ פגשתי במשפחתי. גרנו בכפר זרנוגה, ליד העיר רחובות שהיום קוראים לה שכונת "קריית משה". בהתחלה היה זה ישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד בתקופת המנדט הבריטי הפך לכפר ערבי. הכפר נכבש במהלך מלחמת העצמאות במאי 1948 וכיום קוראים לאזור שכונת קריית משה. למשפחה שלנו הייתה בכפר אדמה חקלאית גדולה גדלנו שם ירקות ופירות. היו לנו הרבה בעליי חיים.

עובדים בשטח

כעבור שנתיים עברנו לגור באשקלון, התגוררנו בבית ערבי עם חצר גדולה ובעליי חיים. באשקלון פתחנו שוב סנדלרייה. כעבור 13 שנים עברתי לגור ביפו, חלק מהאחים שלי התחתנו. אני למדתי לעבוד במלונאות. בתקופה שלמדתי במלון הכרתי את אשתי ושמה מרגלית. בשנת 1967 עברתי לגור עם אשתי בעיר צהלה, כעבור 5 שנים עברנו לגור בהרצליה ועד היום אני גר שם עם אשתי באושר!!!!

הזוית האישית

עמוס עקב: אני נזכרתי בסיפור ילדות שלי זה העלה בי רגשות וזיכרונות נפלאים חוץ מהחלק של המחלה שלי, שזה העלה בי זיכרונות פחות יפים ונעימים, אבל בסך הכל היה לי מאוד מהנה לספר לנכדתי את הסיפור שלי ומשפחתי, על עלייתי לארץ ישראל.

יובל: היה לי מאוד מהנה כשסבא שלי סיפר לי את הסיפור שלו ושל משפחתו לארץ ישראל בעיני הסיפור הזה מקסים ומעלה דמיון אפילו למי שלא היה שם ולא היה באותה תקופה.

מילון

כפר זרנוגה
זה שכונת "קריית משה" .

ציטוטים

”הייתי חולה, ולכן  נשארתי בבית החולים לבד במשך 4 וחצי שנים ללא הוריי ומשפחתי.“