מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותי במרוקו ובישראל

אני ונטלי נכדתי האהובה
חנוכה בגן ברבאט
ילדות במרוקו ישראל, מלחמות

ילדות במרוקו:

נולדתי בעיר רבאט שבמרוקו בשנת 1957.

אני זוכרת את בית הילדות שלי: בית גדול עם ספות אדומות. הייתה לנו משרתת והייתה לנו עז בחצר של הבית וגם עץ תאנה ובבית דיברנו  בשפה הצרפתית.

המנהג אותו אני זוכרת מילדותי: שבכל יום ראשון היינו יוצאים לטיול על חוף הים עם אוכל ושתיה ועושים פיקניק. המאכלים אותם אני זוכרת מהבית: את כל דברי המאפה אמא שלי אפתה בבית, לחם, עוגות, עוגיות וכו'. כמובן שכל המאכלים היו ללא חומרים משמרים הכל היה טבעי.

בשנת 1964, כשהייתי בת שש עלינו לארץ. הפלגנו באנייה, עברנו דרך צרפת. זכור לי שמאד אהבתי לעלות לסיפון ולראות את הים ותמיד ניסיתי לדמיין מה קורה במעמקים.

הרקע ההיסטורי שבגינו עלינו ארצה היה מכיוון שאחי פעל במחתרת מטעם הסוכנות היהודית וכך עלינו ארצה כמובן מטעמים ציוניים.

שמותיהם של סבי וסבתי מצד אמי: אסתר ויעקב מלכה. שמותיהם של סבי וסבתי מצד אבי: שמחה ויחיא מלכה. למרות שהורי לא היו קרובי משפחה בכלל היה להם אותו שם משפחה. מקום הולדתם של סבא וסבתא היה מרוקו.

במרוקו הייתי בגן ולמדתי בכיתה א'. זכור לי שבגן היינו ישנים שנת צהריים ולכל ילד הייתה מיטה משלו. שפת הלימוד במרוקו הייתה צרפתית.

ילדות בארץ

אחרי שסיימתי לימודי בכיתה א' עלינו ארצה ואז נכנסתי ישר לכיתה ג'. היות והקפיצו אותי מכיתה א' לכיתה ג'. אני זוכרת בכיתה א' שהייתה לי חברה בשם לידיה. בתחילת לימודיי בארץ, בכיתה ג' זכור לי שהצמידו לי ילדה שידעה גם עברית וגם צרפתית כדי שתעזור לי בשפה ובתרגום, אני דיברתי רק צרפתית. בארץ למדתי בבתי הספר: אחדות, שיקמים ותיכון מקיף א'.

כל שנות ילדותי בארץ עברו עלי בצורה מאד נעימה ולא יכולה להצביע על קושי מסוים שעברתי. כמובן שלהוריי היה קשה מאד המעבר ממרוקו לישראל. היינו משפחה ברוכת ילדים והדירה שקיבלנו היה קטנה מאד מכדי שכולנו נגור בה.

כבר לפני עלייתנו ארצה הוריי דאגו שנבוא ישירות לאשדוד, ולא הסכימו ללכת לשום עיר אחרת. למדינה היה אינטרס ליישב את הצפון והדרום המרוחק, דבר שהוריי התנגדו לו.

מלחמות

עברתי את שתי המלחמות שפרצו: בשנת 1967 מלחמת ששת הימים ובשנת 1973 מלחמת יום הכיפורים. במלחמת ששת הימים לא פחדתי כלל, שהינו במקלט של הבנין עם כל השכנים במשך כל ששת הימים כולל לינה בצוותא עם כל השכנים. מלחמת יום הכיפורים הייתה יותר קשה היות ורוב האחים שלי היו מגויסים במלחמה והיו בשדה הקרב וכמובן כל החששות שהיו מלווים בזה.

למרות שעברתי את כל ההליך לקראת גיוס לצבא ואף קיבלתי תאריך לגיוס, בסופו של דבר לא התגייסתי היות והכרתי את מי שהיה אמור להיות בעלי לעתיד, אשר ביקש להתחתן איתי לפני הגיוס, וכך קיבלתי פטור מהגיוס. אציין שגם בעלי לעתיד היה מגויס במלחמת יום הכיפורים ונלחם בקרב על החרמון. המלחמה הזו שינתה את דעותיו על ישראל, כי עד המלחמה הוא עמד לעזוב חזרה לבלגיה, שם נולד ומשם עלה לארץ.

קוריוז קטן: כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, ביום כיפור, זכור לי שכשהאזעקה נשמעה, הייתי בטוחה שזאת צפירה ונעמדתי דום. גיסתי שהייתה איתי בבית הוריי שאלה אותי לפשר המעשה, ומיד החזירה אותי למציאות שזאת מלחמה, ואז מה שנגלה לעיניי היה מראה של גברים עם טליתות יוצאים מבתי הכנסת ועולים על אוטובוסים שלקחו אותם ישירות למלחמה, שכן המלחמה פרצה במפתיע, כל מדינות ערב פתחו במתקפה נגד מדינת ישראל ברגע אחד.

בינתיים נישאתי נולדו לי שני ילדים. היום אני סבתא לשלושה נכדים מקסימים הלומדים בבית ספר היובל.

הזוית האישית

הקשר הרב דורי של נטלי וייסברג עם סבתא שולמית.

 

מילון

מלחמת יום הכיפורים
מלחמת יום הכיפורים - פרצה ביום הכיפורים ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות כנגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים. המלחמה התרחשה בעיקר בסיני וברמת הגולן, ונמשכה עד 24 באוקטובר 1973, יום כניסת הפסקת האש לתוקף. חילופי אש נמשכו עד 26 באוקטובר בחזית המצרית בחצי האי סיני ועד 1974 בחזית הסורית ברמת הגולן.

ציטוטים

”"כשהאזעקה נשמעה, הייתי בטוחה שזאת צפירה ונעמדתי דום" - קוריוז מהמלחמה .“