מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותי במעברה

התמונה מאירוע בת המצווה של תמר עם המשפחה
תמונה זו צולמה כשתמר הייתה בת שנה.
החיים כילד במעברת

נולדתי בלוב בעיר חומס, עיר יפהפייה ששוכנת על חוף ים התיכון. הוריי עסקו במסחר. לאבי היה מפעל לבירה וליין שמכר את סחורתו לאיטלקים שאהבו מאוד לשתות יין. המצב בלוב היה מצוין ליהודים עד שנת 1945, אז פרץ הפוגרום הגדול והמוסלמים רצחו קרוב ל- 200 יהודים. מאז למעשה התחילה המחשבה לעלות לארץ ישראל.

בלוב החיים היו קשים מאוד, המוסלמים, לא הפסיקו להתנכל לנו, עברנו לעיר הבירה טריפולי ושם בעזרת נציגי הסוכנות היהודית עלינו לארץ, בשנת 1950.

בארץ הגענו לעיר חיפה, אני הייתי בגיל שנתיים והוריי ספרו שההתרגשות הייתה ענקית, הם גם סיפרו שכל הדרך הם שרו שירי מולדת.

הוריי למדו עברית בחוץ לארץ, כך שהיה להם יותר קל להתאקלם בארץ. בחיפה פיזרו אותנו למעברות, לא קל היה לקלוט למדינה חדשה כל כך הרבה אנשים בזמן מועט כל כך. שיכנו אותנו באוהל במעברה ליד רעננה, מעברת כפר נחמן, הוריי סיפרו שהאוהל היה מעל מקשה של אבטיחים. וכל פעם שהתחשק לנו הרמנו את יריעת האוהל וסחבנו לתוכו אבטיח.

התקופה במעברה הייתה תקופה יפה מאוד בחיי, לא היו לנו התחייבויות, הסתובבנו בין פרדסים ומטעי בננות ואכלנו פירות. בערב כשחזרנו להורים שמענו אותם מקטרים, כמה רע להם בארץ. הוריי שהיו במצב כלכלי טוב בחו"ל הגיעו לארץ והיו צריכים להתחיל הכל מחדש.

גרנו באוהל קרוב לשנה ולאחר מכן עברנו לצריף, בשבילנו זה היה שיפור משמעותי. השירותים והמקלחת היו מחוץ לבית, וכל פעם שהשירותים התמלאו, חפרנו בור חדש והעברנו לשם את השירותים.

נשארנו במעברה 12 שנים, בגיל 14 עברנו לרעננה לבית שהיה בו חשמל ומים.

הזוית האישית

בעיקר מאוד נהנינו והכרתי את סבי מעט יותר. הבנתי את הקשיים הגדולים שהיו אז בקליטת העלייה הגדולה בתקופה כל כך קצרה. מאוד מעריכה את התרומה של המארגנים, ושמחה שיצרו את הפרויקט: הקשר הרב דורי. בנוסף זכיתי לבלות קצת זמן איכות עם סבי.

מילון

נציגי הסוכנות היהודית
הנציגים הישראלים שטיפלו בעליית היהודים

ציטוטים

”ילדות מאושרת יכולה להיות גם במעברה, ללא תנאים.“