מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותו של אלי ליבר במעברה

סבא המאושר עם שלושת נכדיו המקסימים.
סבא שלי בילדותו
לסבא היה רק צעצוע אחד

שמי אלי ליבר. בשנת 1949 עליתי ארצה מגרמניה, ממחנה ריכוז ברגן בלזן.

הגענו למעברה אל בית קרקע ערבי נטוש בפרדס חנה ללא חלונות, דלתות, ללא רצפה וללא שירותים. אבא שלי, יעקב, השיג מלט, קרשים ויצק רצפה מבטון ובנה שירותים מעץ מחוץ לבית. בחצר היה עץ תותים שחורים גדול, באר יבשה ללא מים ומסביב לבאר היה בנין עם שתי קומות בצורת ר', שם התמקמו עולים חדשים.

הייתי משחק עם חברים ליד ועל עץ התותים, שיחקנו עם המכסים של פחי האשפה ששמשו כמגנים במשחקי מלחמה עם חרבות, וחמש אבנים. היו לי אוספים של ניירות מסטיקים ובולים. מצצתי קני סוף מתוקים ואפילו בניתי מהם עפיפונים. נהגתי לטייל בנחל הירקון, אספתי סברסים, אכלתי אותם וגם מכרתי אותם. הסתובבתי הרבה בחוץ עם חברים. ראינו נחשים ובלילה שמענו את התנים. הצעצוע היחיד שהיה לי ואותו אהבתי מאוד הוא אוטו צעצוע  – קיבלתי אותו מאבא שלי בגיל 10. לא היו בזמני צעצועים כמו היום ולא הרגשתי שזה חסר לי.

מהמעברה עברתי לגור עם הוריי בבית נטוש ברמת החיל בת"א בו גדלתי עד שהתחתנתי. בבית זה נולד אחי שלומי. הבית היה דל ולא היה כסף, אך הייתה בו הרבה אהבה.

היום אני סבא לשלושה נכדים מקסימים ואהובים. אני מאחל להם את כל הטוב שבעולם ועם בית מלא אהבה כפי שחוויתי אני בילדותי.

הזוית האישית

אלי ונויה: ההשתתפות בתכנית הייתה מהנה מאוד. היינו רוצים לאחל אחד לשני הרבה בריאות ואושר.

מילון

מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)

נַחַל הַיַּרְקוֹן
הנחל הגדול ביותר במערכת נחלי החוף של ארץ ישראל. בשנות ה-70 וה-80 הפך הירקון לנחל ביוב שהכיל חומרים רעילים, יתושים, פסולת אורגנית, שלדי מכוניות וכדומה. הפגנת תושבים גדולה נערכה בשנת 1977 באתר שבע טחנות.מאז שוקם הנחל וסביבתו. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”הבית היה דל ולא היה כסף, אך הייתה בו הרבה אהבה“