מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותי במזכרת בתיה

נישואין
משפחתי ואני
הקמתי משפחה במזכרת בתיה
נולדתי במזכרת בתיה במרץ 1933. הורי נולדו במזכרת בתיה, לאבי קראו דוד פרס והוא נולד ב- 1908, אמא נולדה גם כן במזכרת בתיה ב-1911 וקראו לה נחמה שקולניק. דיברנו בבית בעברית, אבא היה במשך השנים נוטר ושומר שדות. בחגים היינו מתאספים אצל סבא וסבתא שגרו במזכרת בתיה וחוגגים ביחד את המאכלים המסורתיים.
גדלתי ולמדתי במזכרת בתיה ואחרי כמה שנים התחתנתי ב- 1950 באולם ברחובות ואת הכיבוד אנחנו הבאנו. באותם שנים היו מביאים רק מתנות, לא צ'קים. בין המתנות קיבלנו: זוג מאפרות, סט קערות לפרות, כפיות, מזלגות, וסכינים לעוגות, אוחזי כוסות ועוד…
בשנת 1883 עלו בעלייה הראשונה 11 יהודים מפבלוקה שברוסיה הלבנה. הם הקימו והתיישבו במזכרת בתיה. התנאים שלהם היו אדמה שחורה (כבדה), כמו שהייתה להם בפבלוקה,  הכפר שבו חיו. הם היו איכרים בנשמתם והיחידים שהיו חקלאים באותה עלייה ראשונה. כשהגיעו לארץ שלחו אותם למקווה ישראל כדי ללמוד על החקלאות בארץ, ובינתיים חיפשו להם מקום עם אדמה שחורה כמו שביקשו. הגורל נפל על עקרון היא מזכרת בתיה. אני צאצאית של שתי משפחות מהאחת עשרה הראשונים פרס שקולניק. אני אביבה לוי (פרס) גרה עד היום במושבה עם משפחתי בנים, נכדים ונינים שהם כבר דור שמיני במושבה. במלחמת העולם השניה התנדבו והתגייסו בחורים מארץ ישראל לצבא כדי להילחם בגרמנים. קראו להם: "הבריגדה היהודית". הם לחמו בחוץ לארץ, באיטליה, הולנד, הונגריה ועוד… להונגריה נשלחו כמה בחורים ובחורות כמו "חנה סנש" כדי לצנוח ולהביא ידיעות מארץ ולקבל מסרים מהשואה. את חנה סנש תפסו הגרמנים והיא עברה עינויים ונפטרה בשבי ההונגרי. באותה תקופה היו משדרים ברדיו פריסות שלום מהבריגדה היהודית. אנחנו במושבה היינו מתקבצים ליד מכשירי הרדיו שלא היו רבים ומקשיבים לפריסות השלום של החילים ולשירים של אותם היימים. השיר הנפוץ ביותר שהיה באותה תקופה: "שלום לך ילדי, שלום לך מאמא". זאת התקופת שהיתה זכורה לי כילדה.

 

מילון

הבריגדה היהודית
במלחמת העולם השניה התנדבו והתגייסו בחורים מארץ ישראל לצבא כדי להילחם בגרמנים.

חנה סנש
צנחה בהונגריה בזמן השואה כדי להוציא את היהודים מהמחנות השמדה

ציטוטים

”להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה!“