מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותי במושב עין ורד בימים שלפני קום המדינה

ילדותי בעין ורד

ילדותי בעין ורד 

נולדתי בבית חולים בתל אביב שנת 1933 בתאריך 16.11 וכך החלו חיי במושב עין-ורדכשהורי הגיעו למושב עדיין לא בנו בתים כמו היום רק צריפים מעץכשנולדתי גרנו בפינת הרפת עם הפרות ואבי בנה משטח מעץ תחת מיטתי, כי כל השטח היה חול. יום אחד אימי חפשה את בגדיה ולא מצאה אותם ובסוף התברר שהעכברושים סחבו את בגדיה תחת משטח העץ של מיטתי. בילדותי עזרתי הרבה להורים בעבודות המשק. קצצתי ירק לתרנגולות, ניקיתי את רצפת הלול מזבל העופות עם את מיוחדת. רכבתי על חמור שהיו עליו שקיים ששם היו כדי החלב שהבאתי למחלבה. באחד הימים אבי גילה על גג ביתנו יונים. אז הוא בנה להם שובך מעץ. היונים התרבו וכשגדלו היינו אוכלים את בשרם ומכינים גם מרק.לפני שנים אבי היה קוצר חציר יבש לפרות לסוסים וכו'. הוא היה מעמיס את החציר על העגלה ומביא לחצר. יום אחד הוריי נסעו ונשארתי עם חברה, אשר שכנעה אותי לנסות להדליק מעט חציר יבש, אז כמובן פרצה שריפה גדולה. אנחנו התפרנסנו בהתחלה מגידול ברווזים, פרות ופרדות. החיים היו מאוד קשים, כי לא פעם גנבו לנו פרד או פרה וגם התנים טרפו את הברווזים. הברווזים היו בתוך חצר מגודרת ובלילה היו באים התנים וטורפים אותם. בילדותי חגגנו את חג השבועות עם ילדי ביה"ס. כולם היו לבושים לבן. הכנו את הסלסילות מרשת של הלול. הביכורים היו מתוצרת המשק. לא היו טרקטורים רק עגלות עם סוסים.

כשהתחלתי ללמוד בכתה א' אבי הרכיב אותי על הפרדה שלנו בדרך קיצור (דרך הפרדסים).כשגדלתי הלכתי ברגל בחולות, בחמסין ובגשם, הייתה דרך קשה וארוכה מאוד. בחורף כשהיו שלוליות ובוץ לא פעם נפלנו למים. כשהייתי בביה"ס המחנך שלי היה דוד גלבוע, שהיה גם מנהל בית הספר. כשהיינו נכנסים לכיתה לא ישבנו בקבוצות אלא בטורי זוגות. מתחת לשולחן היה מדף שבו היינו שמים את התיקים.

את חג השבועות בביה"ס חגגנו כל ילדי ביה"ס ביחד. זו הייתה חגיגה של כל הישובים שהיו אז בגוש. התכוננו זמן רב להופעות. את הביכורים שהבאנו היינו מוכרים ואת הכסף היינו תורמים לקק"ל.

בזמן המלחמה הערבים התקיפו את המושב וועד המושב החליט להוציא את הילדים מהכפר אל וילה זיו. ואז כתבתי מכתב אל בני משפחתי בעיר.

כשהייתי בכיתה גבוהה יותר התחילו לאמן אותנו בגדנ"ע. למדו אותנו לעשות קפ"פ (קרב פנים אל פנים)עם מקלות. היינו יוצאים למסעות עם כל הציוד, מטפסים על הרים, יורדים בגאיות, היינו חוזרים למחנה ושם היינו אוכלים. כל מסע כזה ערך יום יומיים.

רשמים מהעבודה המשותפת:

סבתא ורדה: נהניתי מאוד לעבוד עם נכדתי שיר. העליתי זיכרונות מימים עברו.  העבודה קירבה אותנו יותר.

הנכדה שיר : נהניתי  מאוד לעבוד עם סבתי ורדה, כי שמעתי סיפורים מהעבר שלה ואני יודעת יותר עליה ועל החיים בעבר.

לחץ כאן לצפייה במצגת

 

מילון

גדנ"ע
גדודי נוער עברי- ארגון לחינוך טרום צבאי. זוהי מסגרת בחסות צה"ל שאמונה על הפעלת הנוער והכנתו לקראת שירות צבאי.

ציטוטים

”את חג השבועות חגגנו כל ילדי ביה"ס וזו הייתה חגיגה של כל גוש תל-מונד“