מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותי בכפר

דליה טוויק עם נכדתה נועה, ושקד
דליה טוויק בילדותה
סיפורה של דליה טוויק
הוריי נולדו בבגדד שבעיראק. שמה של אימי הלה,  היא נולדה ב-1922. שם אבי נג'י (יוסף), הוא נולד בשנת 1906. עד לשנת 1933 נהנו היהודים בעיראק מחיים נוחים ושלווים.
להוריי הייתה חנות לרהיטים בבגדד והם סיפרו שהיו להם יחסי שכנות טובים עם השכנים הערבים. בשנת 1941 פרצו מאורעות כנגד היהודים, שנקראות "פרהוד".
יהודי עיראק היו קורבנות לאלימות מצד עיראקים פרו נאצים, 180 מיהודי העיר בגדד נרצחו ורבים נפצעו. בשנת 1948, אחרי ההכרזה על הקמת המדינה, נאסרו ונעצרו אלפי יהודים באשמת ציונות.
התנועה הציונית הוצאה מחוץ לחוק, וכל יהודי שביקש לעלות מעיראק לישראל הסתכן בעונש מוות. בשנים 1948 -1947 הצליחו כ-3,000 יהודים לברוח בחשאי מעיראק בדרך היבשה. תחילה – דרך סוריה וירדן, ואחר כך – דרך איראן. בשנת 1950 קיבל הפרלמנט העיראקי חוק, שהתיר ליהודים לצאת מעיראק בתנאי שיוותרו על זכותם לחזור בעתיד.
ממשלת ישראל החלה מיד בהכנות למבצע הגדול – מבצע "עזרא ונחמיה": העלאתם של כל יהודי עיראק לישראל.
ההורים שלי עלו מבגדד שבעיראק במטוס בשנת 1951, במבצע "עזרא ונחמיה", הם לא יכלו לקחת איתם כסף או דברי ערך, כיוון שכל מי שנתפס עם כסף הוכה והוכנס למעצר, ולכן נאלצו לוותר על הרכוש שלהם.
כאשר הגיעו לארץ הכול השתנה, הם הגיעו ל"שער העלייה" בחיפה וגרו באוהלים.
היו צריכים לעבוד בעבודות אחרות כדי להתפרנס. הורי דאגו שלא יחסר לנו דבר, לכן שניהם עבדו בחקלאות, בקטיף, באריזה, בשדה כותנה, בשדה בוטנים ותפוח אדמה. לאחר תקופה ארוכה עברנו לגור בצריף בכפר חרוצים.
כאשר גרנו בצריף, בשנת 1956, הייתה סופה חזקה, כל הצריפים עפו ונאלצו להעביר את התושבים לקיבוץ  שפיים לכמה ימים. גדלתי בבית שהעניק הרבה חום ואהבה, ודאג לכל מחסורנו. ההורים דיברו בדרך כלל בערבית ואנחנו השבנו בעברית, במשך הזמן גם ההורים דיברו כמה מילים בעברית. באותה תקופה חילקו תלושים שאיתם היו מקבלים אוכל. את המים קיבלנו במיכלים עם כל מיני חרקים.
מוכר הנפט היה מגיע רכוב על עגלה וסוס. (תמונה)בעזרת הנפט היו: מדליקים את תנורי הנפט ומחממים את הבית,מדליקים את הפתילייה ומבשלים,מדליקים את העששית כדי להאיר את הבית. החלבן היה מגיע עם כדי חלב, וכל אחד היה קונה את הכמות שנחוצה לו.
החלבן בפעולה
מוכר הקרח היה מגיע וצועק בקול גדול: "קרח,קרח". בעזרת בלוק הקרח היו שומרים על מוצרי החלב והבשר. כאשר הילדים סביב העגלה ניסו לתפוס חלקיקי קרח והכניסו מיד לפה
.
אני זוכרת שהיינו קבוצות של ילדים הולכים ברגל לבית הספר, מרחק של שלוש תחנות, למדנו בבית הספר בבני ציון. חבריי היו ילדים עולי עיראק עולי פרס, תימן, מרוקו, תוניס ופולין. היינו משחקים קלס, תופסת, מחבואים, ושבע אבנים.
מנהגים בשבועות נוהגים לקרוא כל הלילה בתורה. נהוג להכין בצק שדומה למלווח, שנקרא קאהי, מפזרים עליו סוכר או דבש ואוכלים. יום חמישי הוא יום ללא בשר, שבו נהוג להכין קיצ'רי, אורז עם עדשים כתומות. ביום שבת לאחר התפילה אוכלים סביח, שזה פיתה עם ביצים קשות, קציצות, חצילים וירק.
את בן זוגי פגשתי במקום העבודה, עבדנו יחד במפעל ליצור גופי חימום. התחתנו באולם קיבלנו המון מתנות. בעבר עבדתי בתפירת תיקים ומזוודות.
היום אני מטפלת בקשישים. אני אוהבת מאוד לקרוא וגם לפתור תשחצים.

מילון

פרהוד
מאורעות כנגד היהודים בעיראק

ציטוטים

”גדלתי בבית שהעניק הרבה חום ואהבה, ודאג לכל מחסורנו. “