מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותי בירושלים

מלכה שוחט ואופק אלג'ם
בעברה של מלכה
מלכה שוחט מעלה את זיכרונותיה מירושלים

נולדתי בשנת 1943 בירושלים בבית החולים הר הצופים. גרנו בשכונת "בוכרים". אני החמישית מבין שלושה עשר אחים. אחי הגדול, אהרון, אושפז בטיפת חלב בגיל תשעה חודשים עקב כאבי בטן. הוא נשאר לילה שלם בטיפת חלב ולמחרת כשבאנו לבקרו, הודיעו לנו שהוא נפטר. אמא בכתה מאוד ולא האמינה למשמע אוזניה. האחות אמרה שיקברו אותו אולם עד היום אין לנו הודעת פטירה, לא נמסר לנו שום מסמך ואיננו  יודעים עד עצם היום הזה היכן נקבר. לנו נדמה שחטפו אותו. אמא כל הזמן הזה חיה בתחושה שרימו אותנו ועד יום מותה הייתה בטוחה שהוא חי. ניסינו בכל מיני דרכים לאתר אותו, אפילו ניסיתי לשער מהי שנת לידתו מכיוון ששום דבר לא תועד. חשוב להדגיש שאנשים באותה תקופה לא ערערו על החלטה, היו נאיביים והאמינו לנאמר להם. ולמרות זאת, מאמצנו היו לשווא.

אבי התגייס בגיל 21 לצבא הבריטי. במשך 6 שנים הוא שירת וקיבל מדליות במקום דרגות של היום. הוא בא לביקור פעם בשנה. לאמי לא היה קל לגדל אותנו לבדה. בנוסף, המצב הכלכלי והביטחוני היה קשה מאד. לצבא הירדני היו  צלפים שירו באזרחים במטרה לפגוע ולהרוג. שכנתנו יצאה יום אחד  למסדרון ביתה (שהיה חשוף משני הכיוונים)  – וזאת כדי להיפגש עם השכנים – צלף אחד ראה אותה וירה בה. יום אחד אבי יצא לעבוד כצבעי רחוק מן הבית, כשהיה כבר מאוחר וחשוך. אמי שלחה אותי (בהיותי בת 4) ואת אחותי (בהיותה בת 9)  להביא לו אוכל. כל הדרך הלכנו  כפופים כדי שהצלפים לא ירו בנו. כאשר הגענו אליו הוא כעס עלינו מאד, שסיכנו את חיינו. כשהייתי בת ארבע וחצי עברנו לשכונת קטמון בירושלים, קרוב לירדן. יום אחד הגיע ג'יפ צבאי ובו חיילים שהופיעו לפנינו , רקדו ושרו את השיר "הוי הפרוטה והירח".
כאשר הייתי בת 5 עברנו לרחוב שנקרא  "בן משה על הגבעה", שם בנינו צריף הולנדי. הנוף ששלט היה נוף גבעות חול, מזכיר מדבר. בנוסף היו שם עוד שתי משפחות. החול היה לוהט ולכן היינו מחזיקים קרטון ביד וכשהיינו יחפים שמנו את הקרטון והלכנו עליו על מנת לא להיכוות. זאת ועוד, זכור לי שכשהיינו ילדים קטנים שיחקנו בחולות בהקפות, תופסת, מחבואים וחמש אבנים. בזמננו לא היה רדיו ולא טלוויזיה ולא טלפון ולא מחשב.

מילון

צלף
מומחה לקליעה במטרה, היורה ממקום מארב

ציטוטים

”משפחה מאוחדת ומחוברת לעולם לא נפרדת!!!“