מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותי ביפו

כאן אני וליה הנכדה שלי ביום כיף
כאן הצטלמתי לדרכון לפני 20 שנה
סיפור מהילדות שלי

סבא חיים מספר לנכדתו ליה על ילדותו ביפו

בילדות שלי ביפו למדתי בביה"ס ויצמן (עד כיתה ח'). כשהינו מסיימים את הלימודים הינו באים הבייתה והינו שמים את התיק. ממהרים לצאת לרחוב בשביל להתחיל את כל המשחקים (המשחקים שהיו נהוגים בילדותי היו: מחבואים, תופסת, מחניים. והבנות בקלאס ושתי חבלים) עד שעת ערב מאוחרת. בסביבות שש עד שבע שזה נחשב מאוחר.

מסורת ערב שבת

ימים שלמים לא הינו בבית פרט לימי שישי שהייתה חובה להתקלח ולחכות לקבל את השבת, נקיים כשהדגש היה על ארוחה מסודרת ומאורגנת לאחר שאימא ישבה ועמלה על הבישולים שזה לא היה דבר כמובן מאליו. זה היה אירוע מאד משמעותי לגביי וזה הנחיל לי מסורת זו להמשך חיי וכך חינכתי את ילדי ואת נכדי, ובגלל זה כל ימי שישי באים אלינו הילדים והנכדים ואנחנו עושים ארוחת ערב וקידוש.

בשלב מסויים ההורים החליטו שלא מתאים להם כל ההתנהלות הזאת, אז נפרדתי מהורים ומהאחים שלי: שרה וניסים ז"ל שנפל במלחמת יום הכיפורים. וגם משכניי ויצאנו עם חברי תנועת מכבי צעיר לקיבוץ בארי לשבוע התנסות. בסיום ההתנסות עשו לנו "קומציץ" ושרו לנו כל מיני שירים שקשורים לתנועת הנוער שלי, ושאלו אותנו באופן סחמטי מי מעוניין להשאר בכדי להמשיך את חייו בקיבוץ, אני כמובן הצבעתי "כן" מכיוון שהחיים בקיבוץ מאוד קסמו לי. לאחר שנה וחצי הוריי ממש התרעמו והיו נגד זה שבנם עוזב את הבית (זה לא היה נהוג בזמנו). לכן בלחץ בלתי פוסק של ההורים נאלצתי לעזוב את הקיבוץ וללמוד מקצוע, בחרו בשבילי את המקצוע פחחות וצבע לרכבים.

בגיל גיוסי לצבא הכרתי את אישתי הנוכחית זיוה ובאותה תקופה התגייסתי לסיירת שיריון. את שירות המילואים שלי עשיתי בסיני עם חוויות של הסיירת שזו חוויה שלא ניתן לתאר אותה רק לאנשי סיירת שעברו אותה. בנוסף לחמתי במלחמת ההתשה ולאחר מכן במלחמת יום הכיפורים, שבהתחלתה היה נראה שהמלחמה הזאת אבודה.

חזרתי לעבוד במקצוע הפחחות אחרי שיחרורי והמשכתי עד לימים אלו שיצאתי לפנסייה מפאת גילי. בינתיים אני עוזר בניהול המשפחה מקרוב, שזה דבר שהיה במעט מאחר שהייתי עסוק בפרנסת המשפחה. בנוסף נולד לי נכד חדש ששמו אביב והוא נוסף ליהונתן וליה שהיא האחרית מבינהם ומראה להם את הדרך הנכונה בגלל שהיא קיבלה חינוך טוב.

הזוית האישית

ליה: היה לי מאוד כיף ולמדתי המון.

מילון

באופן סכמטי
באופן שרירותי

קומזיץ
קומזיץ הוא מפגש חברתי הנערך סביב מדורה. מקורה של המילה קומזיץ ביידיש: פירוש המילים "קום זיץ" הוא "בוא שב". במשמעותה המקורית לא היה הכרח למדורה דווקא, אלא לארוחה שמתקיימת בחוץ. מאוחר יותר, אומצה בידי אנשי הפלמ"ח לתיאור הישיבה סביב המדורה, ובמשמעותה זו נותרה עד ימינו. הבלשן יצחק אבינרי הציע את המילה "שבנא" כחלופה עברית הנסמכת על מקורותיה של המילה ביידיש, אך חלופה זו לא התקבלה. גם המילה התלמודית "טוזיג", הקיימת גם בערבית, לא הצליחה להחליף את מקום הקומזיץ. ויקיפדיה

ציטוטים

”ליה שהיא האחראית מבינהם מראה להם את הדרך הנכונה“