מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותי בבני ברק

אני ומשפחתי
קבוצת הקשר הרב דורי
בית הספר והמשך חיי

נולדתי בבית החולים ליולדות בקריה בתל אביב בן שני אחרי אחי הבכור יצחק שהיה בן 7 להוריי שגרו במרכז בני ברק ברחוב רבי עקיבא פינת רחוב ירושלים.

 

הוריי ירשו חנות מכולת מסבי יצחק וסבתי אסתר רייזל, והם גרו כעשרים מטר מהחנות בבית שכור בין חדר ושירותים ומטבח משותפים,

עם השכנים בקומה השלישית. כשנולדה אחותי השלישית חנה עברנו לבית פרטי שבנה אבי ברחוב סוקולוב 27 שקיים עד היום.

לימים נולדו לי עוד אחות ואח יחד היינו שישה אחים ואחיות אני זוכר שבגיל חמש הלכתי לגן חובה, בגלל התנהגות לא נאותה הגננת סגרה אותי בשירותים אני טיפסתי על החלון וברחתי הביתה, התחלתי את לימודי בבית ספר יסודי בכיתה א', בכיתה ב' בנו בית ליד בית הספר ולידו חפרו בור טיט שהשתמשו בו לצביעת הקירות החיצוניים, באחד ממשחקי התופסת שלנו דחפתי את חבר שלי מאיר ארליך והוא שקע בטיט עד הצוואר והיה רעש גדול הזמינו את הורי בקיצור "היה שמח".

כיתה ג' עברנו לבית הספר "מעלות" ממ"ד בבית אבי היינו שומרי מצוות וכך היה גם החינוך שקיבלתי, הייתי די שובב בבית ספר והוריי הוזמנו לשיחות עם המורים והמנהל, בסה"כ אהבתי את ביה"ס וחלק מהמורים ,אהבתי במיוחד את שיעורי החינוך הגופני את שיעורי המלאכה בניתי עגלת תה לאמא ועוד מוצרים נוספים כגון מעמד למנורת לילה, אהבתי את מקצוע החקלאות והייתי אחראי על הכוורת ביחד עם המורה שמואל רדינו דבש בצנטריפוגה, אחד מתלמידי הכיתה שיף בן ציון ז"ל "צ'יפצ'ה" נרדף ע"י הדבורים שעקצו אותו בפנים שהתנפחו לו והוא הובהל לטיפול בבית החולים לימים הוא נפל במלחמת יום "הכיפורים", אני לא פחדתי מהדבורים למעט המסכה על הפנים  לא התגוננתי בדרכים אחרות.

אהבתי גם מקצועות עייוניים הייתי תלמיד ממוצע, השתתפתי בנבחרות ביה"ס בכדורסל וכדורגל בהן הצטיינתי. במסיבות הסיום השתתפתי בתרגילי הפירמידות והתרגילים על ארגז הקפיצות.

בהפסקות שיחקנו הרבה משחקים כגון: קלאס, גומי, דודס, דלגיות, קליעה למטרה, מחניים, פורפרות, חמש אבנים, דוקים ועוד… אחרי הלימודים הייתי נשאר לשחק עם האחים שלי שגם הם למדו בביה"ס רזיאל וחנה, תמיד איחרנו לארוחת הצהריים ואמא הנייה הייתה כועסת.

שיעורי בית לא תמיד עשיתי, אהבתי את הטיולים ואהבתי את הממתקים והגלידות שהיו לאבא בחנות אני גם עזרתי לו בחנות או יותר נכון בקיוסק מכרתי גזוז וסודה ומיני מתיקה.

מכיתה ד' ועד כיתה יא' הייתי חניך תנועת בני עקיבא.

בית הוריי היה בית מסורתי דתי הורי עלו לארץ בעליה החמישית מפולין במסגרת איחוד משפחות בגיל 17 הצטרף אבי לתנועת האצ"ל וב-  1939 נכלא בכלא עכו למשך שנה מיד לאחר מכן, אבא הכיר את אמא הניה הם התחתנו ונולד אחי הבכור יצחק ז"ל הוא היה גדול ממני ב- 7 שנים. לימים למד ב"מקווה ישראל" היה ספורטאי מצטיין בכדורסל והוזמן לנבחרת ישראל.

יצחק התגייס לחטיבת הצנחנים התקדם במסלול צה"ל קורס קצינים השתתף במלחמת 6 הימים ויצא ממנה ללא פגע. במלחמת יום הכיפורים נפל בזמן שניסה להציל את חבריו ונקלע למארב בתוך העיר סואץ. יצחק, שכולם כינוהו הוכל'ה, השאיר אישה רחל בן אורי ובת שנולדה 3 חודשים לאחר נפילתו ושמה מיכל.

גם הורי סבתא חמדה היו במחתרת ההגנה, גם הם גדלו בעיר בני ברק והם לא השתתפו בסזון, בבית שומר מצוות. הייתי מקפיד מאוד על כיבוד אב ואם וליוויתי את אבי לבית הכנסת אחרי התפילה היינו נפגשים עם המשפחה והחברים מספרים סיפורים אוכלים צ'ולנט שרים שירי שבת ודודי שמואל גרונר ז"ל היה מוסר דרשה או דבר תורה אחר על פרשת השבוע כך גדלתי בבית ביתרי חירותניק ובאווירה פטריוטית ציונית אוהבת הארץ ועם ישראל על פי תורת ישראל.

בכיתה י"א הפסקתי את לימודיי בבוקר נרשמתי ללימודי ערב התחלתי לעבוד בבקרים עבודות פיזיות ולא מקצועיות כגון מפעל למילוי שקי סוכר או עבודה במפעל לקילוף אשכוליות לשימורים, הייתי נער שליח בחברת רמטקס קרוב לחצי שנה, עבדתי גם בבנק לאומי כנער שליח, לבסוף למדתי ללטש יהלומים ועבדתי במקצועי זה עד לגיוסי לצה"ל, בזמני הפנוי שיחקתי כדורסל בקבוצת אליצור ר"ג שבליגת הנוער, באותה תקופה הכרתי את חברתי הראשונה אופירה.

התגייסתי לצה"ל לחיל רגלים רציתי להיות מ"כ התחלתי טירונות בבה"ד 4 שהייתה ברמאללה ,אחרי 5 חודשים המשכתי לקורס מ"כים, במהלך הקורס בתקופת מלחמת ההתשה בתעלת סואץ, נשלחנו לעבוד במוצב סמוך לגשר פרידן ולחזק את המוצב , בלילה יצאנו מחוץ למוצב ובנינו מכשולים מסביב , גדרות, בזנטים,  גדר עכביש, גדרות תייל, במהלך העבודות ירו עלינו המצרים בנשק קל.

זיהינו לידנו פגיעות זה היה מאוד מפחיד, לילה אחד הייתה הפגזה על המוצב ולא יצאנו לעבודות היינו בתוך הבונקר ולא יצאנו כולו רעד וחול היה נופל מהגג היינו שם חודש ימים, לאחר מכן יצאנו למארבי בטן בבקעת הירדן, בסיום הקורס נשלחתי לחטיבת הבקעה לתפקיד מש"ק מבצעים, המח"ט היה מוישה וחצי ז"ל, הסמח"ט דני וולף ז"ל ק' אג"ם מתן וילנאי, קמב"צ יהודה דובדבני קרוב לשנה וחצי בחטיבה מנענו כניסת מחבלים מירדן לשטחנו במקום שנקרא ארץ המרדפים.

את השירות הצבאי סיימתי בחטיבה 4 קרייתי ואיתה גם יצאתי למלחמת יום הכיפורים. כשהשתחררתי מצה"ל סמ"ר המשכתי את לימודי לתעודת בגרות בביה"ס מישלב בת"א בערב וחזרתי לעבוד בליטוש יהלומים.

כשקיבלתי תעודת בגרות בגיל 22 נרשמתי ללימודים באוניברסיטה בר אילן, מלחמת יומה"כ פרצה וגוייסתי לחטיבתי 4 בצפון, שימשתי מש"ק מבצעים של המח"ט יעקב פפר הדר, בזחל"מ 20 א', עלינו במעלה גמלה וכבשנו מהסורים את כל דרום רמת הגולן, משם תקפנו מזרחה והגענו עם כוחות צה"ל עד לדרום מזרח מובלעת רמת הגולן, איבדתי את מפקדיי יונתן הרדי את סמו רמי ויסכה ק' האגם, בהיותינו על תל שער נודע לי כי יצחק שהיה נעדר לא בשבי ואכן הוא זוהה כחלל אחרי 3 חודשים, שוחררתי מהיחידה , נפילתו של יצחק גרמה לזעזוע קשה במשפחה והורי ולכל אחד מהאחים חיפש דרך לצאת מהיגון, חזרתי להמשך למודיי באו"נ במדעי המדינה וקרימינולוגיה.

באותה עת עברה ידיעה כי צה"ל זקוק למתגייסים לחיייל השריון בעקבות הנפגעים הרבים במלחמת יום הכיפורים מחיל השריון,  השהתי את לימודי והתגייסתי לחיל השריון השנה הייתה אוקטובר 1974 עברתי את מסלול השיריונר מאיש צוות תותחן טנק קורס מפקדי טנק, בה"ד 1 , קורס קציני שריון,חתמתי עוד שנה אחת בקבע ושרתתי בחטיבה 401 כמ"מ כל השנתיים האלו שירתתי בסיני הייתי יוצא הביתה לחופשה כל שבועיים או שלושה בדר"כ בטיסה לנתב"ג והאחים שלי חנה או רזי  היו באים לאסוף אותי הביתה ברכב סובארו שהשאלתי אותו להם בתקופה שהייתי בסיני.

אחותי חנה שהייתה חיילת החנתה את הרכב בקרייה בתל אביב והוא נגנב לבית לחם נסעתי לתחנת המשטרה של בית לחם כדי להחזיר אותו הביתה. רזי ששאל את האוטו באחד הימים לא סגר את מכסה המנוע והוא התרומם באמצע הנסיעה בכביש החוף וכמעט גרם לתאונה. בשבתות בהיותי בבסיס היינו סגל הפלוגה משחקים כדורגל נגד סגל הבסיס בפלוגה איתי שיחק איתי יגאל גרובר שבהמשך היה שחקן בית"ר ירושליים כך שהיינו טובים מאוד וניצחנו את כל הקבוצות שהתמודדו מולנו לקראת סוף השירות שלי  סיכמנו שאני אמשיך את לימודי בווינגייט ושנה אחרי גם יגאל יגיע עד לסיום שירותי הכשרתי 3 מחזורים של חיילי צמ"פ להיות טנקיסטים מקצועיים, שנה זאת הייתה קשה מאוד כמעט ללא שינה מאמץ מנטאלי ופיזי גדול אימונים ללא הפסקה, כוננויות רבות בגזרת ג'בל גודרה, אחת מהם זכורה לי במיוחד במבצע אנטבה שהוקפצנו במוצ"ש לכוננות על הטנקים עד שהסתיים המבצע,לעיתים היו מזניקים אותנו לקו לאורך ציר הזבילים,

השתחררתי מקבע אחרי שנתיים ומיד התחלתי בלימודיי בוינגייט, כבר באותה שנה עשיתי מילואים והקמנו את גד' 312 בו שרתתי כמ"מ 5 שנים , אח"כ עברתי לגד' 480 בחט' יפתח בו שרתתי עוד 15 ש'. שמשתי בתפקיד קמב"צ וסמג"ד עד פרישתי בגיל 46.  למדתי בכיתה א' 4 אחת מתוך 6 כיתות, אחרי 3 שנים סיימתי לימודיי , במהלך הלימודים עברתי לגור בבית פרטי של בן של חברה של אימי בשיכון דן, במקביל עבדתי באימון קבוצות כדורסל בבתי הספר "עירוני ה' " איתם זכיתי באליפות מחוז המרכז עם בנות כיתות יא', עם תלמידיי ביה"ס " צייטלין " איתם זכיתי באליפות גוש דן עם תלמידיי כיתה י', המשכתי כשחקן באליצור פ"ת בליגה הארצית.שיחתי בתפקיד גארד וקלעתי בממוצע כ10 נק' למשחק,

בשנתי השניה בוינגייט המורה לכדורסל היה רלף קליין ז"ל, הוא סיפר לנו כי לימד בבר אילן והתפטר משום שהבנות הסטודנטיות באות לשעורים עם חצאיות, ניצלתי ההזדמנות הגשתי מועומדותי ללמד באונ' והתקבלתי ע"י המנהל ראובן גרייסמן ומאז המשכתי בעבודה זאת והתקדמתי בדרגות עד לסגירת היחידה אחרי 26 שנים,מימנה אני זכאי לגימלה משנת 2015.  היום גרים בכוכב יאיר קרוב ל20 איש שהיו סטודנטים שלי בלימודיי האוניברסיטה.

בסוף שנה ג' בוינגייט הכרתי את חמדה ז"ל  שהיתה חברה של אחותי חנה, הצעתי לה לבא לעזור לי לקשור את שתיליי העגבניות שבחצר שלי בשכון דן, היא הסכימה ואחרי 4 חודשים התחתנו באולם העצמאות שאבי ניהל בת"א במצודת זאב, עם נשואינו עברנו לגור ברח' צהל בפ"ת שם נולדה ענבל,

קראנו לה כך משום שזה שם יפה ומפני שהוא מסמן את החלק בפעמון שעושה את הצלילים, תלוי על המשכוכית המובילה ומנהיגה את העדר שקיויתי שתוביל.

התחלתי ללמד בביה"ס יסודי "נווה עוז" בפ"ת אחרי שנה עברתי להקים את ביה"ס "ביאליק", בו עבדתי 6 שנים. אחרי כשנה עברנו לגור ברחוב רוטשילד בפ"ת, באותה עת החלטנו אמא ואני לרכוש דירה אחרי 3 דירות ששכרנו, בסיוע סבא רבא חנן וסבתא חיה רכשנו דירה בגבעת שמואל רחוב הציונות 8, דירה חדשה 4 חדרים בה נולדו לנו יובל יצחק, יובל על "שהיה כעץ שתול על מים ועל יובל שישלח שורשיו", יצחק על שמו של יצחק אחי שנפל במלחמת יום הכיפורים.

השלישי יואב שמואל, יואב על שמו של יואב וספי מפקד גד' 39 שנפל גם הוא במלחמת יוהכ"פ לידי ברמת הגולן. שמואל על שמו של דודי שמואל איש אשכולות שהיה המגיד של מפגשי המשפחה ודרש מספר התורה וחז"ל.

גרנו בגבעת שמואל כ- 5 שנים, באותה עת חמדה למדה במכללת גבעתיים הוראת המלאכה, 3 שנים. אני הוספתי ואימנתי את קבוצות הכדורסל המקומיות ואף עליתי עם הבוגרים לליגה ב'.

חברי יהודה שפיצר ז"ל ביקשני לאמן את נבחרת התיכון בבר אילן וזכינו באליפות מחוז ת"א לכיתות יא' – יב'.

 

 

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.

מילון

הסזון
הסֶזוֹן- הוא כינוי למאבק שניהל ארגון ההגנה נגד האצ"ל בין דצמבר 1944 לפברואר 1945, כדי לאלצו לחדול מביצוע פעולות נגד כוחות המנדט הבריטי.

ציטוטים

”"עם בכיינות לא בונים מדינה"“

”"בכיינות זו לא תוכנית עבודה"“