מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותו של שמאי בסון בתל מונד

אני ונכדותי מיכל ויעל בסון
אני ואחי בבצרה, עיראק
שנות תל מונד הראשונים וההתאקלמות הקשה

שנות ילדותי בתל מונד

הורי רחל ואליהו בסון

אבי ואימי נולדו בעיראק, היתה להם חנות בדים גדולה. בשנת 1941התחילו התפרעויות וההתנכלות נגד היהודים: בזזו חניות ושרפו בתי כנסת והיה מסוכן לחיות שם. קראו לזה "פרהוד", בתרגום מערבית זה ביזה, שוד. היה פחד לצאת מהבתים, ולעבודה. רכוש רב נבזז. הורי חיו בפחד גדול  משום שאי אפשר לסמוך על השכנים הערבים שהיו כל הזמן. בפרעות נרצחו יהודים רבים.

עליה מעיראק

בשנת 1951 איימו על הורי בגלל  שהיינו יהודים וקיימנו את המצוות. היה לנו רכוש רב אבי ויתר על הכול והגענו לשדה תעופה בבצרה ולקחו להורי את כל התכשיטים ואת הכסף, נשארנו רק עם בגדים אחדים.

הגענו לתל מונד

כשהגענו לתל מונד בשנת 1951 הגענו ישר לאוהלים. לא היה אכפת להורי עם יהיה וילה או אוהלים העיקר שהגענו למדינה שלנו מדינת ארץ ישראל. לתל מונד הגיעו אנשים מפרס, עיראק, תימן, טריפולי ומרוקו.

סבתא רבתא וסבא רבא בתל-מונד

ההתאקלמות הייתה קשה. חיינו באוהלים.באוהלים היו מיטות מברזל ומזרון דק. אמי הייתה בהריון והיה לה קשה מאוד ובנוסף לזה לא היה לאבי עבודה, ומצבנו היה קשה. כל הזמן אבי ואמי אמרו: "יהיה בסדר". מחוסר בררה אבי עבד בחנות ירקות עם שותף. החנות היתה בתל מונד. בגיל 10 התחלנו לעבוד באיסוף בוטנים, קטיף פרי הדר וקטיף עגבניות במושב עין ורד. בקיץ קטיף אבטיחים. העבודה היתה קשה מאוד, ואת הכסף נתנו להורינו.

בגיל 15 התחלנו לשחק כדורגל אני ואחי התאום (זמיר).

אני הייתי שחקן כדורגל בהפועל תל מונד

הנה הקבוצה שלי! אני הראשון מצד שמאל בשורה השנייה

אני למדתי בבית ספר המקומי. בית ספר היה מחולק לשניים. בית הספר המקומי היה לספרדים ולבית הספר השני ממול בית הספר שלנו שהיה עם גדרות, היה למושבניקים.

הזוית האישית

סבא שמאי: נהנתי מאוד לספר לכם על ילדותי הורי ומשפחתי. היה לי כיף להיפגש עם נכדותי ולספר להם על מה שעברתי, זה מאוד ריגש אותי לספר ולומר דברים על ילדותי. נראה לי שהם מאוד נהנו לשמוע את סיפורי!

מיכל: נהנתי מאוד לכתוב עם סבא ולמדתי המון על המשפחה שלו שמחתי שהוא הסכים להשתתף ולהיות חלק מזה ואני בטוחה שהוא נהנה. רציתי לבוא לפה ולקחת חלק בהשתתפות כי ידעתי שאני אני הולכת ללמוד על הילדות שלו… והיה לי ממש כיף.

יעל: נהנתי מאוד לכתוב ולשמוע סיפורים מסבא שלי למדתי על משפחתו ושמחתי שהוא לקח חלק והשתתף. אני חושבת שאם הוא לקח חלק בזה הוא מאוד נהנה ורציתי לקחת חלק מהקשר הרב דורי והיה לי ממש כיף.

המצגת של מיכל ויעל עם סבא שמאי

מילון

פהרהוד
הפרהוד (כשמשמעות המילה בפועל היא הפחדה ברוטלית כלפי נשלטים) הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, עיר הבירה של עיראק, בחג השבועות ו' בסיוון-ז' בסיוון תש"א, 1-2 ביוני 1941

ציטוטים

”לא היה אכפת להורי עם יהיה וילה או אוהלים העיקר שהגענו למדינה שלנו “