מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותו של סבא במושב חרות

תמונה של חנינא והללי באביב שהכל פורח.
תמונה של סבא חנינא ואחיו אליעזר.
ילדות במושב חרות

בשנת 1938 הגיעה משפחתי למושב חרות מהמושבה סג'רה בגליל התחתון. הוריי החלו בהקמת משק חקלאי עבודות שהתבצעו בעיקר בשעות הערב ובשעות הבוקר המוקדמות וזאת לפני ואחרי יום עבודת חוץ לפרנסתם אני כתינוק הייתי צמוד לאימי עד גיל שלוש שלקחה אותי לכל מקום שהלכה אם זה בשדה או בלול התרנגולות.

בגיל שלוש התחלתי לבקר במערכת החינוך (גן הילדים) בגן היו שלוש קבוצות גיל גדולים, בינונים וקטנים הפעילות התנהלה בבניין שעד היום משמש כגן ילדים כשמסביבו  חצר רחבה שכללה חורשת אורנים מתקני משחקים כגון: ארגז חול, מתח, סוכה וגינת ירק גדולה. במרכז הגינה נבנה בעזרת ילדי הגן דחליל גדול שתפקידו היה להבריח את הציפורים שהסבו נזק לנבטים הצעירים שהחלו לגדול.

הגינה תפסה מקום מכובד מזמנינו בגן בעזרת הגננות גידלו ירקות למיניהם ומגוון פרחים לעבודת הגינה שימשו כלי עבודה (שהותאמו לילדי הגן) ובעזרתם ביצענו את הטיפולים בצמחים יבולי הגינה שימשו למאכל של ילדי הגן.

עונות השנה היוו נושא מוביל בתוכנית הלימודים שהחי והצומח משתלב בה.

את החגים חגגנו בנוכחות ההורים שנתבקשו בד"כ להביא את הכיבוד בעוד אנחנו הילדים שותפנו בהתחלת התוכנית האומנותית חלק מאביזרי החג כיבו בגן לאורך שנים למשל אותו סביבון שגלש מהגג מלא הפתעות קוביות עץ הגדולות גם הם עברו מדור לדור וכמובן  שהרבה משירי ילדים מושרים עד היום.

את הלימודים סיימנו בגיל שש והחלה תקופת הלימודים בבית הספר ששכן במושבה תל מונד והיה משותף לשלושת המושבים: חרות, כפר הס ועין ורד ולתל מונד בבית הספר התקבלנו במופע רב רושם שאליו הגענו בהורים בצעידה רגלית. לבית הספר היינו צועדים ברגל בבוקר בהליכה מהירה שאנחנו הצעירים נגררים אחרי ילדים הבוגרים מאתנו וזאת על מנת להימנע מאיחורים.

בחזרה לביתנו זה כבר היה סיפור אחר בדך היינו בוררים את השביל שנלך בו אם זה היה דרך הפרדסים שהיוו לגבינו כר נכבד למשחקים בקיץ היינו נכנסים לגומות העצים שהיו משמשות  להשקאה ולכן היו מלאות מים.

מסלול נוסף הייתה הדרך הראשית שבה היינו מנסים בגנבה להתלות על עיגלת הלחם או על עגלת הנפט שהיו עוברים ברחובות המושבים ומציעים את מרכולתם על ידי צלצול בפעמון.

בחורף היינו נהנים מפירות ההדר ששימשו למאכל ולמשחקי מלחמה לאחר תחילת הגשמים נהגנו להתעכב בחורשת האורנים ולאסוף פטריות (אורניות) זאת לאחר שפיתחנו מיומנויות לגלות איכן למצוא אותן מכיוון שהפטריות נראות לעין אלה גדלות מתחת לשכבת מחטי האורנים.

באביב שהכלה עונת הפריחה של פרחי הבר בעיקר כלניות וצבעונים נהגנו לקטוף ולהביא זרים הביתה (בזמנו עדין היה מותר לקטוף פרחי בר).

עגלות נוספות שהיו מחלקות בבתים היו עגלות קרח שהיה מצרך מבוקש בימות הקיץ החמים.

את שעות אחר הצהרים בילינו במשחקי רחוב ומכיוון שמגוון הצעצועים היה דל נאלצנו ליצור בעצמינו משחקים כגון חמש אבנים, סבתא סורגת, קלאס, צוי, מחניים בעזרת כדור שעשוי מסמרטוטים.

שנותינו הראשונות בבית הספר היו בתקופת מלחמת העולם השנייה למרות שלא ידענו דבר על המתרחש בחזית חשנו גם אנחנו הילדים במתח הסובב אותנו לי אישית הייתה סיבה לדאגה היות ואבי גויס לצבא הבריטי ושירת במדבר המערבי ואחר כך באירופה הקשר איתו היה רופף וחוץ ממכתבים שהיו מגיעים לעיתים רחוקות ובאיחור רב היינו מרותקים עד שבסוף המלחמה חזר באותה תקופה. חזרו גם יתר חברים המושב שהיו מגויסים חלקם נפלו בשבי הגרמנים לכבודם נערכה קבלת פנים שכל גוש תל מונד באו לקראתם כולל תלמידי בית הספר.

תקופה קצרה אחר כך נקלטו בחרות ילדים בעלית הנוער שבמהלך מלחמה נותקו ממשפחתם  היות וילדים אילו היו בגילים מקבילים ילדי המושב קליטתם במשפחות ובחברה נראתה חיוביות והיו חלק מהנוער במושב.

בשנת 1947 הארץ געשה ורעשה למרות שממדי השועה כבר היו ידועים והניצולים רוכזו במחנות שמטרתם הייתה להגיע לארץ ישראל מנעו הבריטים ששלטו אז בארץ מהם לממש את רצונם לעלות לארץ באו"ם הועלו הצעות שונות לפתרון בעיית ארץ ישראל שלבסוף התקבלה החלטה לחלוקת הארץ לשתי מדינות למדינה יהודית ולמדינה ערבית.

יום לפני הדיון באו"ם  נערך בבית הספר מסדר ובו ציין המנהל (דוד גלבוע) את גודל השעה ולהמחשה הקריא את חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל כשדמעות בעיניו  הודיע שבגלל גודל השעה מתבטלים הלימודים בבית ספר ונשלחנו הביתה.

למחרת לאחר שהתקבלה ההחלטה באו"ם שוב התכנסנו שוב למסדר מרגש שבו הוסברה לנו משמאות ההחלטה. לאחר ההחלטה באו"ם החלו ההכנות למלחמה היות ובמדינות הרב הצהירו שלא יסכימו להקמת מדינה יהודית.

בחרות התגייסו חברי המושב להקמת ביצורים תעלות קשר נחפרו סביב היישוב על ברכות המים הורכבו פרוזקטורים (זרקורים) בלילות נסגרו הכניסות למושב על ידי שערים ניידים (חמור ספרדי). השמירה בלילה תוגברה הנוער הבוגר שולב במערך בשמירה ליד הטלפון היחידי שהיה ביישוב. ותפקידו להעביר הודעות מעמדות השמירה על למזכירות.

אנו הילדים הצעירים התקנינו בגדולים מאיתנו אבל הסתפקנו במשחקי מלחמה בנינו רובים מאולתרים התארגנו לקבוצות שנלחמו אחת בשנייה כך שרוב משחקינו הושפעו מאווירה הכללית.

בקצה החצר של הורי שהיה הגבול הדרומי של חרות עברה דרך שהובילה מהכפר הערבי טירה לכיוון ואדי פאליק (פולן) שהיווה מקור להספקת ירקות בחודשי הקיץ בדרך זו היו עוברים בשעות המוקדמות של הבוקר ערביי טירה והכפרים השכנים לעבודתם ואחרי הצהריים חוזרים לביתם ההליכה היתה ברובה רגלית כשחזרתם הביתה היתה עמוסה בירקות שונים חלקם על גבי חמורים וחלקם על ראשי הפועלות כילדים נהגנו להסתכל על שיירות העובדים מדי פעם קיבלנו  מיני ירקות שהיו אהובים עלינו (אפונה, מילונים ועוד) בתמורה היינו מביאים להם בוטנים שגידלו הורינו ובעונתם תפוזים וקלמנטינות האווירה הייתה חברותית עד לתקופה של דרום המדינה לאחר מכן השתנה היחס.

בכיתה ה' התקבלנו לנוער העובד והחלו פעולות. קבוצת גילי היתה ברובה מורכבת מילדי עליית הנוער ומיעוט בני חרות אולם היינו קבוצה מלוכדת שעסקה במשחקי חברה וסיפורים בענייני דיומא.

בערבי שישי היינו מגיעים למועדון הנוער שם התקבצו כל קבוצות הנוער שהעבירו את הערב ברקודי עם סוערים לצלילי מפוחיות פה שהיו פופולאריות באותה תקופה בזמנים מאוחרים יותר יצאו קבוצות הבוגרים לעבוד בקטיף תפוזים ובכספים שהשתכרו רכשו פטיפון ותקליטים למועדון הנוער דבר שהביא לגיוון הריקודים לערבי הריקודים הצטרפו מדי פעם בני נוער מהישובים השכנים (כפר הס ועין ורד).

באחד מימי השבוע נהגו להקרין סרט שבדרך כלל הוקרן בשעה מאוחרת וזאת בהתחשב ברפתנים שהיו צריכים לסיים את חליבת הערב מבלי להתחשב בילדים שלא תמיד הורשו לצפות בסרטים שהוקרנו בקיץ תחת כיפת השמים.

בחורף בתוך מחסן ההספקה ששמש מכון להכנת מזון לבעלי חיים (פרות, תרנגולות, חמורים וסוסים). לסרטים באותם ימים לא היה תרגום בגוף הסרט שהוקרן בצדו של הסרט בדרך כלל ע"י אדם ששליטתו בשפת הסרט היתה מפוקפקת.

הזוית האישית

הללי: אני מאוד אהבתי את התוכנית, היא גם קירבה ביני לבין סבא שלי ולמדתי דברים חדשים שלא ידעתי, אם זה על סבא שלי או אם זה מילים חדשות.

סבא: העבודה עם נכדתי הללי המחישה לי את פער הדורות וגרמה לי להזכר בתקופת הילדות שיתוף הפעולה עם נכדתי גרם לי נחת.

מילון

ענייני דיומא
אקטואליה

ציטוטים

”בסוף התקבלה החלטה לחלוקת הארץ לשתי מדינות, למדינה יהודית ולמדינה ערבית.“