מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותו ונעוריו של מיכאל עמית

תמונה בעת ראיון עם מיכאל עמית
מיכאל כותב בבית ספרו
סיפור על ילדותו ונעוריו של מיכאל עמית

ההורים של סבא מיכאל נולדו וגדלו בכפרים קטנים ברומניה ואחרי שהתחתנו הם עברו לגור בעיר טנסשוורץ, שדיברו בה גם הונגרית וגם רומנית כי העיר עברה בכל מלחמה משטח הונגריה לרומניה ובמלחמת העולם השנייה הגרמנים הבטיחו להונגרים את העיר הזאת אחרי המלחמה.

סבא נולד ברומניה בשנת 1945 והיה לו אח אחד גדול ממנו. בשנת 1950 הם עלו לישראל באנייה דרך הים השחור (אז היה מקובל לעלות באניות, וכמעט ולא היו מטוסים).

אלו היו שנים קשות בארץ, זו הייתה תקופת הצנע, לא היה כמעט מה לאכול, אכלו בצמצום לפי תלושים. (למשל- לא היה חלב אז שתו משקאות מאבקת חלב לא היו ביצים כמעט אז עשו חביתה עם אבקת ביצים).

בארץ, הם עברו הרבה דירות. כשעלו אז לארץ לא עזרו לעולים למצוא מקומות לגור, ומי שלא היה לו איפה לגור גר במעברות. בגלל שהם ידעו שזו לא אפשרות כל כך טובה, הם גרו בהתחלה בחיפה אצל הדוד, בדירת חדר וחצי, והיה שם מאוד צפוף. אח"כ עברו לגור בקיסריה, ליד הים. היו שם בתים ערבים נטושים, שלא גרו בהם.

בשביל סבא, כילד בן 5, זה היה כיף, אבל להורים שלו היה קשה, כי לא הייתה להם שם עבודה ולא היה מקום לקנות אוכל, אז אחרי כמה חודשים הם עברו משם למושב בית מאיר ששם אפשר היה לעבוד בחקלאות.  בבית מאיר, סבא התחיל ללכת לגן חובה וללמוד עברית. זו הייתה תקופה קשה מבחינה ביטחונית, הערבים ("הפאדיון") היו נכנסים בלילות לגנוב דברים ופעם אחת רצחו את השומר שניסה להתנגד אליהם, ואז ההורים שלו החליטו לעבור דירה.

בתחילה הם עברו לפתח תקוה, שם גרו אחים ואחיות שלהם והיה להם טוב שם. אבא של סבא התחיל לעבוד בכל מיני עבודות מזדמנות ובהמשך גם אמא שלו עבדה בתור טבחית. סבא התחיל אז ללמוד בבית ספר יסודי "נצח ישראל".

בהמשך, אבא של סבא מצא עבודה מסודרת בתל אביב ואז עברו לשוב דירה לגור בתל אביב בשכונת נווה שאנן, שהייתה שכונת עוני. הם גרו בדירת חדר וחצי בלי שירותים ומקלחת. היו שירותים בחוץ שהיו משותפים לכל השכנים. אחרי שלוש שנים הם עברו לגור בבני ברק ושם הייתה להם דירה עם שירותים ומקלחת פרטית בבית. סבא חשב שזה בית מפואר, "כמו ארמון".

אמא שלו עבדה כאם בית באחוזת שרה שזה מוסד של עליית הנוער, ואבא שלו היה מוכר בחנות ספרים. ההורים עבדו מאוד קשה והוא בקושי ראה אותם.

סרטון – תולדות חייו של סבא מיכאל עמית

סבא למד בישיבת תיכונית ב'מדרשית נעם', למרות שזה עלה הרבה כסף – במדרשה, באו לקראתם ועשו הנחה על שכר הלימוד. לפני הצבא סבא שלי למד שנה בישיבה בעזתה ואחר כך בישיבת הסדר שקוראים לה "שעלבים", הוא היה במחזור הראשון שם, אחר כך הוא התגייס לצבא ושרת בנח"ל ובמלחמת ששת הימים הם הגנו על "שעלבים", שהיה קיבוץ בגבול ירדן (שעלבים צמוד למודיעין שהיום זה מרכז הארץ).

אחרי הצבא הוא למד בירושלים רפואה והמשיך בשירות הצבאי כרופא. במלחמת יום כיפור הוא היה רופא בשערי צדק וטיפל בכל הפצועים מהמלחמה. במלחמת שלום הגליל הוא היה רופא של חטיבת שריון והשתתף בקרבות בדרום לבנון.

מאכל רומני מסורתי שהם היו אוכלים ברומניה זה ממליגה שעשויה מקמח תירס. מרק תפוחי אדמה שהיו אוכלים אותו בחורף חם ובקיץ קר. היו לו ברומניה תפוחים ושזיפים והפעם הראשונה שהוא אכל תפוז הייתה באנייה בדרך לישראל.

היחסים בין רומניה ובין היהודים לא היו טובים, הם היו אנטישמים. הם רצחו במלחמת העולם השנייה 600,000  יהודים (עוד לפני שהנאצים הגיעו).

כשהמלך הרומני נתן ליהודים לצאת, זה היה רק אחרי שמדינת ישראל שילמה על כל אחד שיצא מרומניה ובדרך הוא גם שדד אותם ולקח להם המון רכוש וככה הוא הרוויח פעמיים.

סרטון – מאכלים מסורתיים של סבא – סבא מספר לנו מה זה ממליגה??

הזוית האישית

הראל וישקובסקי, שקד עמית: היה כיף ומהנה במפגש ובראיון.

מילון

ממליגה
מאכל רומני עשוי מקמח תירס

ציטוטים

”איזה כיף לכם“