מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותה של סבתי פולינה

סבא וסבתא שלי אתי ועם אחיי במסיבת גיוס
סבתא בילדותה
הילדות ברוסיה

סבתא שלי, פולינה, נולדה בשנת 1955 בבירוביזן ברוסיה. בירוביג'ן היא בירת המחוז היהודי האוטונומי שבמזרח הרחוק הרוסי. העיר שוכנת על נהר בירה (אנ'), 75 ק"מ מהגבול הסיני וליד מסילת הרכבת הטרנס-סיבירית. (ויקיפדיה). בגיל שנה הלכה בפעם הראשונה למוסד חינוך ובגיל שבע התחילה ללמוד בבית ספר ולאחר מכן באוניברסיטה. בשנת 1989 סבא וסבתא שלי עלו עם ילדיהם לארץ וכשהגיעו לארץ התגוררו באשדוד.

סיפור העלייה – סבתא ומשפחתה

סבתא וסבא שלי עלו לארץ בשנת 1989 בעקבות ההורים שעלו לארץ לפני כמה שנים. העלייה היתה כרוכה בהמון קשיים: הקושי הראשון היה בעזיבת המקום בו הם גדלו והרגישו נוח. סבא וסבתא לא ידעו מה יחכה להם בארץ. הם קנו כל מיני מוצרים ושלחו אותם לארץ בקונטיינרים גדולים (מכולות).

סבא שלי בצבא האדום

גם ההגעה ארצה לא הייתה פשוטה. טיסה ישירה ארצה לא עמדה על הפרק, אז עולים חדשים היו צריכים להגיע לישראל דרך הונגריה, שם הם חיכו לקבל אישורים מיוחדים לטיסה לישראל. סבא וסבתא עלו עם שני ילדים (אימא שלי ואח שלה). בנמל התעופה כבר חיכו להם נציגים ממשרד הקליטה שניפקו להם תעודות זהות והפניות לאזורים שונים בארץ. סבא וסבתא שלי ביקשו להגיע לאשדוד, כי הייתה להם משפחה שכבר התמקמה שם. סבתא סיפרה לי שאז אשדוד הייתה עיר קטנה ושוממה.

בעקבות עלייתם של סבתא וסבא עלו ארצה גם אחים ואחיות והמון חברים משותפים והמשפחה התרחבה.

הזוית האישית

סבתא: מאוד מאוד נהנתי לספר לנכדתי את הסיפור שלי ומה שעברתי עד היום.

אמילי: נהניתי מאוד להקשיב לסבתי ולדעת איך היא הרגישה ומה היא עברה.

מילון

מלושקה
אמילי שלי (ברוסית)

מְכוּלָה
מְכוּלָה (באנגלית: Container, ולעיתים אף בעברית/לעז: קוֹנְטֵיְנֶר) היא תיבה גדולה, העשויה לרוב ממתכת, אותה מטעינים על כלי תחבורה נושאי משאות, כגון משאיות, רכבות ואוניות משא. מכולות מיוצרות בחמש מידות אורך אחידות. המכולות הנפוצות הן באורך 20 ו-40 רגל. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”איך בבית? מי נמצא עכשיו? התגעגעתי אלייך, ומתי תבואי כבר?“