מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותה של ליליאן מנשה

אני היום
בנעורי
זכרונות מבית הספר

שמי ליליאן ביסמוט, אני סבתא של מאיה מנשה, סיפורי עוסק בזכרונות ילדות.

לחברה הכי טובה שלי קראו מישל, היא גרה שני רחובות מהבית שלי. המשחקים שאני אהבתי בתור ילדה הם קפיצה בחבל, חיי שרה, גוגואים, חמש אבנים, תופסת. בזמני הפנוי אהבתי לנגן בפסנתר עם אחותי בשיעורים פרטיים, ציירתי הרבה. השיעורים שהיו בתקופת הלימוד שלי הם (כל השיעורים היו בצרפתית) דיקדוק, חשבון, ציור, לשון. בית הספר שלי היה בית ספר רק לבנות.  היחסים שלנו עם המורים היו לא טובים, כי לא היה מורה קבוע. אני זוכרת שהייתה משמעת מאוד חזקה, ולא היו כל כך הרבה עונשים. מבחינת תלבושת, בבית הספר היסודי התלבשנו רגיל במכנסיים וחולצה. בתיכון התלבשנו איך שרוצים (בצניעות כמובן). זה היה ממש נדיר אם היה טיולים או בכלל איזושהי פעילות עם כל הכיתה.

הייתה מורה שקצת פחדתי ממנה, והיה מורה למדעי החיים שאהבתי. ואת כל השאר אני לא ממש זוכרת… אהבתי מאוד פילוסופיה, ספרות, בלשנות (לשון). אלה המקצועות שממש אהבתי. כל יום כשחזרתי מהבית ספר אימא או אבא היו מכינים את האוכל. לא היה מקובל אצלנו ממתקים, אולי בחג הינו מקבלים קופסה של שוקולדים או של תפוח מסוכר.

הזוית האישית

מאיה: היה מאוד כיף לשמוע את כל מה שסבתא מספרת ולהבין כיצד עברה עליה ילדותה.

מילון

חיי שרה
חיי שרה (מוכר גם כשבויים, אגוזים פגוזים, מלך השבויים, הורדות שבויים, חיי שרה, כיפדור, חממות או כלואים, פצצות) הוא משחק ילדים המשוחק עם כדור ספוג בישראל, המשחק מוכר בשמות שונים, בהתאם לסלנג המקומי. המשחק מזכיר באופיו את משחק המחניים, אך בעל חוקים וכללים מעט שונים, כאשר גם המטרה שונה והיא לפסול את כל הסובבים, בשונה ממשחק המחניים שבו המטרה היא לפסול את חברי הקבוצה הנגדית. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”בזמני הפנוי אהבתי לנגן בפסנתר עם אחותי בשיעורים פרטיים, ציירתי הרבה“