מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותה של טובה קוז'יקרו

במסגרת התיעוד בתכנית
ביקור בבית התפוצות במסגרת התכנית
החיים על פי טובה

שמי הוא טובה קוז'יקרו. נקראתי בשם טובה על שם סבתא שלי שספתה בשואה. ברומניה קראו לי אנג'לה, אין לי שם חיבה. שם המשפחה שלי שונה עקב נישואים מגדליה לקוז'יקרו. מקום הלידה שלי הוא ברומניה באזור טרנסילבניה בכפר קטן שנקרא וארצה דה ג'וס. נולדתי בתאריך 21 לספטמבר 1947.

אני בת יחידה לזוג ניצולי שואה. עקב השואה לא זכיתי לסבים, סבתות, דודים ובני דודים, אין לי אחים וקרובי משפחה מקרבה ראשונית. כשעלינו לארץ גרנו בחלסה, שכיום היא קריית שמונה. גרנו שם באוהל ואחר כך בפחון. אבא שלי עבד בכל עבודה מצויה בבנייה, הלך לדוג, אם מזלו שיחק לו באותו יום, הוא היה מחליף דג במוצר. אחרי שנה החליטו ההורים שלי לעבור למושב בית הלל, כי אבא שלי היה עובד אדמה ברומניה.

במושב קיבלנו בית בנוי מאוד קטן, לא היו בו מים, חשמל, שירותים. השתמשנו בעששית נפט, מים מתעלת המים שעברה בקצה השדה, שירותים בחוץ.

הבית היה חדר וחצי, קיבלנו שתי מיטות מתקפלות מהסוכנות, ההורים חיברו את שתיהן ואני ישנתי ביניהם.

בילדותי לא היו לנו משחקים קנוים, נאלצנו להמציא מהדמיון. לכן כל משחק היה עם חברים, בלעדיהם לא היה משחק. המשחקים תמיד היו מחומרים טבעיים שמצאנו. בילדותי חגגנו את ט״ו בשבט בשמחה עם מעט פירות, לא היו פירות טרופיים או פירות מיובשים. היו נטיעות, כל שתיל בקופסאות פח של שימורים מנוקבת מלמטה עם מסמר. הוקצו לנו שטח לנטיעות ונעזרנו בהורים, עד היום עדיין יש עצים מסוג ברושים שאנחנו נטענו בילדותינו.

מאוד אהבתי לשיר ולשחק במשחקים שהמצאנו, כל זמנינו הפנוי חיפשנו את הילדים כדי לשחק. המנהגים שלנו היו די מצומצמים כי לא היו לנו הרבה אפשרויות, המדינה הייתה די חדשה ולא היו בנמצא הרבה מצרכים. לכן המזון היה מאוד פשוט. מדי פעם אני זוכרת שאימא שלי חצתה ברגל את השדה שלנו בשביל להביא לחם לנו ולכמה משפחות. כל פעם משפחה אחרת הייתה דואגת להביא לחם. בצרכניה במושב היו מוכרים מצרכים לפי תלושים שקיבלנו, ביום שלישי אבא הביא חצי חפיסת שוקולד – זה היה התקציב לילד אחד, זה היה היום המאושר שלי. אם מצאנו גוש סיד קשה הינו מציירים על המדרכה קלאס, היינו משחקים בלהרחיק אבנים בקפיצות, מחבלי חציר, קלענו דילגית והמצאנו כל מיני משחקים. במיוחד שמחנו מהחברותא שנוצרה. לא חגגו לי ימי הולדת, רק את בת המצווה. בחגיגה הזו הייתי בכיתה ו' ואז במסיבה התחברנו בנים ובנות והתחלנו לרקוד בנים ובנות, זה שינה מאוד את היחסים בין המינים. מאז בהפסקות בבית הספר עשינו מעגלי ריקודים ורקדנו בנים עם בנות.

גם היום אני אוהבת לשיר, שנים שרתי במקהלה ומאוד אהבתי את זה. אני אוהבת לקרוא ולשמוע הרצאות בנושאים מעניינים.

הזוית האישית

טובה קוז׳יקרו השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי סיון ועמית קוז'יקרו ואורי אוחיון. התכנית נערכה בבית הספר הגומא בכפר בלום, התשע״ט.

מילון

חלסה
חלסה-אל-ח'אלצה (בערבית: الخالصة) היה כפר ערבי גדול באצבע הגליל שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. על אדמותיו יושבת היום העיר קריית שמונה.

ציטוטים

”ביום שלישי אבא הביא חצי חפיסת שוקולד, זה היה התקציב לילד אחד“